חשיבה דמוקרטית ואימוץ ערכים דמוקרטים הן פעולות חינוכיות המוטלות על כתפי ההורים בסיטואציות רבות בחיי היום יום. איך תפתחו בילדיכם את ההבנה של עקרונות הדמוקרטיה, בהנחה שאלה הערכים שאתם דוגלים בהם?
אחד הנושאים המדוברים בימינו, במיוחד לאור התפתחויות אקטואליות במציאות הישראלית, הוא החינוך של ילדינו לדמוקרטיה. הורים רבים חשים צורך ושותפים לשאיפה להנחיל תרבות, נורמות ועקרונות דמוקרטיים אצל ילדיהם. איך אנחנו כהורים נצליח להביא את הילדים שלנו לחשיבה דמוקרטית מפותחת, ולחנך אותם להבנת סיטואציות חברתיות הנובעים מתוך ערכיה ועקרונותיה של הדמוקרטיה?
כמו בהרבה מקרים אחרים בהם אנו רוצים להעביר ערכים, החינוך לדמוקרטיה יגיע מתוך השרשה עמוקה שלנו ההורים את עקרונות הדמוקרטיה בסיטואציות מזדמנות במהלך החיים בכלל ובחיי היומיום בפרט.
פלורליזם
ניקח לדוגמא את אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה: עקרון הפלורליזם. עקרון זה בהגדרתו הוא ההכרה בעובדה שקיימות דעות, עמדות והשקפות עולם שונות משלנו, ולנו עומדת היכולת לכבד את העובדה שלא לכל האנשים אותה הדעה.
ניתן להשריש עקרון זה בתרבות של ילדינו בחינוך להבנה והכלה של דעות שונות, הסבר מתוך כבוד מקסימלי לילד, שלא לכל האנשים בעולם יש את אותה הדעה כמו שלו, ושיהיו אנשים שלא יסכימו אתו, ושהוא עשוי להיתקל במקרים בהם אנשים יחוו את דעותיהם והן יהיו שונות מדעתו שלו, ועליו לכבד זאת ולצפות שהאחרים יכבדו את שלו.
נתייחס למקרה לדוגמא: הילד חוזר מבית הספר ומספר על וויכוח בינו לבין חבר. הילד נסער ולא מבין, כיצד יכול החבר ״לבגוד״ בו ולא להסכים איתו?
מקרה כזה יהווה הזדמנות נהדרת עבורנו ההורים להרחיב את תפיסתו של ילדנו בכך שנשאל: “האם לדעתך חבר שחושב אחרת ממך הוא בוגד?” או “מה קורה לך כשמישהו חושב אחרת ממך?” או “האם יכולים להיות חברים טובים שלא תמיד חושבים דומים?” וכו’. שאלות (ולא “הרצאות” שלנו ההורים) אלו ואחרות יעזרו לנו להטמיע בילדינו את עיקרון הפלורליזם ואת ההבנה החשובה שלאנשים שונים יכולות להיות דעות והשקפות שונות על סיטואציות מסוימות, ושעלינו להכיר בכך שכנראה נתקל במצבים שלא כולם יסכימו עם דעתנו והשקפת עולמנו.
סובלנות
מתוך עקרון הפלורליזם, ניתן למצוא שגם עקרון הסובלנות חשוב ביותר לחברה דמוקרטית תקינה. הסובלנות היא בעצם הנכונות לקבל כל אדם וכל השקפה שהיא שונה מזו שלך ובכלל, קבלה של שוני באשר הוא (צבע, גזע, מין ועוד). אם בפלורליזם זוהי רק ההכרה בקיומן של דעות שונות, בסובלנות מדובר בהכלה שלהן, ובהקשבה להן, כי הרי אם לא, לא תוכל להתקיים הדמוקרטיה, שמתבססת על סובלנות.
אם ניקח את הדבר למקום המשפחתי, כיצד יגיבו בני המשפחה כשפרט בוחר בדרך שונה/מנוגדת לשלהם?
לדוגמא, כאשר ילד מחליט לחזור בתשובה ולנהל אורח חיים שונה ואחר מאורח החיים עליו גדל. או להיפך, בית חרדי והפרט בתוכו מחליט לחזור בשאלה. עד כמה תהיה סובלנות וקבלה במשפחתו לדרך זו ? דוגמא נוספת: ילדכם או ילדתכן “יוצאים מהארון” ומחליטים לשתף אתכם בנטייה מינית שונה מנורמת המשפחה. כיצד הייתם מגיבים? כיצד שאר האחים/ות? שאלות אלו עוזרות לנו לדרג את מדד הסובלנות והקבלה שיש בביתנו ולהחליט האם סובלנות היא ערך שהייתי רוצה להטמיע בביתי .
זכויות אדם ואזרח
עקרון דמוקרטי נוסף הוא זכויות האדם והאזרח. זכויות האדם והאזרח הן זכויות בסיסיות שמעניק כל משטר דמוקרטי לאזרחים שלו והן נחשבות לחלק מעקרונות המשטר הדמוקרטי. אלו זכויות טבעיות של האדם שעליהן מנסה הדמוקרטיה לשמור ולהגן באמצעות חוקים. אם נסתכל על זכויות מנקודת מבטו של פרט, הרי מרגע לידתו של האדם, עומדות לו זכויות ויחס מוסרי מתוקף היותו אדם. משטר דמוקרטי שואף לשמר זכויות אלו ככל האפשר.
לאפשר לפרט לפרוח
אז מה היה לנו? פלורליזם, סובלנות, זכויות האדם והאזרח הם חלק מעקרונותיה החשובים של משטר דמוקרטי אך לא רק, כי אם נסתכל על התא המשפחתי נמצא שעקרונות אלה חשובים ביותר גם בתוך המשפחה. משפחה שבבסיסה יוטמעו ערכי דמוקרטיה אלה, סביר להניח, תצליח להתמודד טוב יותר עם האתגרים שתפגוש לאורך חייה כמשפחה, התקשורת בה תהיה מכבדת, והפרט ירגיש נוח להביא את עצמו לידי ביטוי בדיוק כפי שהוא וללא מסיכות.
בלי לוותר על גבולות ברורים
כאמור, מה שיכתיב הטמעה של ערכים אלו זו הדוגמא האישית של ההורים במשפחה, זאת צריכה להיות דרכם ותפיסתם במובנים העמוקים ביותר.
יחד עם זאת, נכון שאנו רוצים לחנך את ילדינו לתרבות דמוקרטית משגשגת, אבל חשוב שנזכור שדמוקרטיה אין פירושה אנרכיה. הכבוד הבסיסי לא סותר ולא בא על חשבון גבולות ברורים במערכת המשפחתית. שכן כמו שהכנסת היא הרשות המחוקקת, והיא זאת שמנצחת על מקהלת האזרחים, כך גם במערכת המשפחתית, אנחנו ההורים, נציג גבולות בדרך עניינית ומכבדת משום שהגבולות הם חשובים ושומרים עלינו ומי מאיתנו היה רוצה לחיות בעולם ללא חוקים?
הכותבת היא מטפלת רגשית, זוגית ומשפחתית, מוסמכת M.A טיפול רגשי באומנויות אוניברסיטת חיפה וחוקרת בתחום הטיפול המשפחתי. האתר של לילך
