יואב בן ה-9.5 כבר אלוף העולם בקראטה לגילו. איך הוא התחיל? מה משך אותו לספורט הזה? ואיך נראים חיי יום השל ילד שמכוון לניצחון?
ילדים רבים בוחרים בקראטה כחוג לשעות אחר הצהריים. מעטים בולטים וצדים את עינו של המאמן, מעטים עוד יותר מגיעים לתחרויות בינלאומיות ותואר אלוף עולם – זה כבר כמעט דמיוני. שוחחנו עם יואב אסרף כדי לנסות להבין מהם החומרים מהם עשוי אלוף עולם.
יואב, ספר לנו על עצמך
יואב: “שמי יואב אסרף ואני בן 9.5 ממושב אודים. אני מתאמן ומתחרה בקראטה מסורתי כבר שנה וחצי. התחלתי בגיל 8 וזה נחשב לגיל לא כל כך צעיר בהתחשב בעובדה שהרוב מתחילים בגיל 5. היום אני בחגורה כתומה וצפוי בשבועיים הקרובים לעבור לחגורה ירוקה.
בדצמבר האחרון זכיתי באליפות עולם בקראטה לגילאי 9-10 בלובלין פולין.”
איך הגעת לקראטה?
יואב: “הכל התחיל במקרה. אחי האמצעי איתמר, שקטן ממני בשנתיים, הלך לכמה שעורים והחליט שלא מתאים לו כי יש שם משמעת מאוד חזקה ולא לכל אחד זה מתאים. הסתקרנתי וביקשתי מאמא של לנסות. הייתי ב -2 שעורים והמאמן סנסי משה רוקח ניגש לאמא שלי ואמר לה שיש לי פוטנציאל גדול.”
מה זה דורש ממך?
יואב: “סדר היום שלי הוא די רגיל כמו של כל תלמיד כיתה ד’. אחרי הלימודים אני מגיע הביתה לרוב אמא או אבא נמצאים, בעיקר אמא. אני אוכל ארוחת צהריים ביתית ומזינה, מכין שעורים, צופה קצת בטלוויזיה ובשעה 17:15 מתארגן, לובש את חליפת הקראטה שלי ואחד ההורים שלי לוקח אותי לאימון שאורך שעה בכל יום. בשבוע רגיל אני מתאמן 4-5 פעמים בשבוע.
בימי שלישי אני משתדל ללכת לתנועת הנוער- האיחוד החקלאי. בימי רביעי יש לי אימוני נבחרת- ישראל שאורכים שעה וחצי. לפני תחרויות אני מתאמן גם בימי שישי ובשבת. ומדי פעם יש לנו גם סמינרים של שישי-שבת בווינגייט.”
מה אתה אוהב בקראטה?
יואב: “אני אוהב הרבה דברים שקשורים לקראטה: קודם כל אני אוהב את הקראטה עצמו, את הקאטות, התנועות והקרבות. אני אוהב גם את החברים שהכרתי בחוג שלא הכרתי לפני זה והפכו לחברים טובים מאוד שלי. אני אוהב את התחרויות – את ההצלחות וגם את ההפסדים, מהם אני לומד לשאוף ולהצליח לפעם הבאה. אני אוהב ומעריך מאוד את המאמן שלי סאנסי משה רוקח, שמשקיע ונותן את כל כולו, את הידע הניסיון ומוביל אותנו להצלחה.”
מה האתגרים שאורח החיים הזה שם לפניך?
יואב: “לא תמיד אני יכול להיות ולהשתתף בכל מיני פעילויות ומפגשי חברים אחר הצהריים. אז ההורים שלי מזמינים את החברים להגיע אלי אחרי בית הספר. בנוסף יש עומס של אימונים בעיקר לפני תחרויות.
ובכלל, קראטה זה ספורט שתמיד אפשר לעשות יותר טוב ולהיות יותר טוב, צריך להתאמן המון בשביל לעשות את הקאטות בצורה טובה מאוד. צריך ריכוז גבוה, משמעת מאוד גבוהה ויכולת התמדה גבוהה ולא לוותר. בתחרויות יש לחץ לא רק פיסי אלא גם לחץ נפשי, הרבה פעמים טעות קטנה או מעידה יכולים לפסול אותך. ויש הרבה קהל שמתבונן בך, היום כבר למדתי להיות מרוכז ולא לשים לב לזה.”
ולסיום, מסר לקוראים
יואב: “אני ממליץ לכל הילדים שקוראים את הכתבה הזאת לנסות ללכת לחוג שאתם מתחברים אליו ולא לוותר, ללכת כמה וכמה פעמים, לפעמים בהתחלה זה קשה ויכולים לוותר, תנו לזה הזדמנות. לא לוותר! להשקיע, להתמיד אפילו אם זה קשה! כיבסוף זה משתלם. אין יותר מרגש מלהצליח ולזכות בתואר אלוף עולם! כל הימים והשעות שהשקעתי במשך חודשים לפני התחרות הוכיחו את עצמם.
וגם אם לא זוכים, תמיד אפשר ללמוד ולשאוף להצלחה, בסוף זה קורה וכשזה קורה אין אושר גדול מזה!”
