fbpx

איך מתחילים לכתוב?

לרגל חודש הכתיבה הבינלאומי המתרחש ממש עכשיו, במהלך נובמבר, ביקשנו מהסופר דרור שגב כמה טיפים לכתיבה. קיבלנו גם בונוס טיפולי

זה לא משנה אם אתם רוצים להתחיל לכתוב בשביל עצמכם, למגירה, או שזה למטרה שאפתנית יותר – כמו להוציא יום אחד את הכתבים האלה לאור, הכתיבה היא משימה שיש להפנות אליה את מלוא תשומת הלב והכוונה, כי הכתיבה היא פעולה של תשוקה פנימית, של בערה כלשהי שמצויה בקצות האצבעות ולפעמים אי אפשר לשלוט עליה.

כתיבה היא כמו קולפן

אם אתם שואלים אותי, כתיבה נועדה לקלף מעלינו שכבות שונות. שכבות של הסתרה, שכבות של מגננה, שכבות של שנים ושכבות של רגשות. ממש כמו קולפן. ואם נהיה יותר פיוטיים – הכתיבה היא כמו מצלמה שמתעדת רגעים. אפילו אם לא מדובר בכתיבת יומן אישי, אלא בכתיבת ספר בדיוני לגמרי – הוא מתעד אירועים, מחשבות ורגעים.

כסופר אני יכול להעיד שהכתיבה פשוט נובעת. אין לה זמן מתוכנן או מוגדר (למרות שאני תמיד מקדיש בשגרת היום שלי זמן קבוע לכתיבה), אבל ההשראה יכולה להגיע באמצע הלילה, באמצע השיעור ואפילו כשאתה רץ בשדה או אוכל.  בניגוד לקלישאה המקובלת שסופר כותב מתוך "מוזה", או השראה – אני דווקא כותב פשוט מתוך הכתיבה. זה בלתי נשלט אצלי בגוף וזה נובע מתוכי כל הזמן. בכל מקום ובכל שעה.

איך נעשה את זה נכון ונתחיל לכתוב "כמו הגדולים"?

  1.  אין צורך בהתחייבות לזמן כתיבה נוקשה. כתיבה היא תהליך פנימי ועל כן היא נכונה בכל זמן שנראה לכם מתאים ונכון ללא חוקים וללא התניות וללא מרדף אחרי "מילים שנראות נכונות". מה שכן הייתי ממליץ לכם, זה להקדיש לכך מחשבה. גם אם לא לפנות לזה זמן ביומן, כמו שאומרים, כן כדאי לחשוב על זה ולגלגל בראש כתיבה דמיונית. להתניע.
  2. לזכור שטקסט משתנה כל הזמן. גם אם כתבנו למגירה וחזרנו לטקסט, אנחנו יכולים לשנות, ללטש, לדייק ולהוסיף עוד מחשבות והגיגים. ואם הטקסט מיועד לפרסום ויש לו עורך חיצוני, על אחת כמה וכמה. היו פתוחים לקבל שינויים. שלכם ושל אחרים.
  3. שתמיד יהיו לכם מחברת ועט בהישג יד. תכתבו רעיונות, מחשבות, הגיגים, סיפורים ואפילו שירים. זוכרים את כל הסופרים הגדולים האלה שסיפרו פעם באיזה ריאיון שתמיד יש להם פנקס קטן לצד המיטה, כי דווקא בעת השינה צפים ועולים בהם זכרונות ישנים? אל תזלזלו בשום שיטה שתאפשר לכם לזכור ולהיזכר: קומו, כתבו, תעדו את הכל ואחר כך תוכלו להעביר את זה לקובץ מסודר או מחברת.
  4. כמו בכל דבר אחר בחיים: לימודים, כושר, תזונה, מערכות יחסים – אין דבר אפקטיבי יותר מהתמדה. במילים אחרות אפשר לקרוא לזה: התמסרות.  
  5. תקראו הרבה. זה עוזר בתהליכי הכתיבה.
  6. אל תהפכו את הכתיבה למשהו שהוא חובה, או הכרח. תיהנו מהתהליך.
  7. תהפכו את החוויה הזו לזמן איכות שלכם עם עצמכם. עם הזיכרונות, השאיפות, החלומות והפנטזיות שלכם. תהיו נוכחים ברגע, ותמיד תיזכרו למען מה אתם עושים את זה, בעצם.

מה יוצא לנו מכל זה?

חוץ מהחוויה הנהדרת, התיעוד והדרור שאתם מעניקים ליצירה הזו שנובעת מתוככם, דעו שלכתיבה יש אפקט מרפא. היא משרה רוגע ושלווה. יש אפילו גישה טיפולית שנקראת "ביבליותרפיה".  

תהליך הכתיבה הרי מאלץ את הכותב להתבונן ללא פשרות לתוך עצמו. הכתיבה מאירה באלומת אור חקרנית את תוככי הנפש של הכותב, ומאפשרת נתיב להשתקפות התת מודע. בכתיבה אין שום גורם שופט ואין בה מחויבות. כתיבה ומחיקה מאפשרים לכל אדם לבטא מחשבות כמוסות, רגשות עמוקים ומשאלות לב – מבלי שאף אחד לא ידע מהם חוץ ממנו. מעצם שחרור המילים על הנייר והודות לכך שהעין קוראת אותן – התרפיה שם. גם אם תמחק לאחר מכן משאלת הלב – היא שוחררה חופשיה אל החוץ. וזה שם.  

במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס אוסטין על ידי ד"ר ג`יימס פנבייקר ביקשו מסטודנטים לכתוב על טראומה שעברו בחיים, אירוע מכונן או טיול שעשו. התגלה כי הסטודנטים שבחרו לכתוב על טראומת חיים, נזקקו לפחות ביקורים במחלקת בריאות הנפש בקמפוס, והשתמשו לאחר הכתיבה בפחות במשככי כאבים וכדורים נגד חרדות מאלו שבחרו לכתוב על נושאים אחרים, פחות כואבים. זה מעלה את הסברה שכתיבה יכולה להיות גם מראה לנפש ובנוסף גם רופא פרטי צמוד.

הכותב הוא סופר ומרצה, מחבר רבי המכר "חוצה", "ילד מקולקל" ו-"אין לי מספיק מילים בגוף". לאתר של דרורלפייסבוק של דרור

צילום: ליאור רונן

עוד בנושא

מאמרים נוספים

בלוג אורח

סבא וסבתא ילדים: "ילדי טהרן"

מיכל לייסט, בת להורים שעלו לארץ במבצע "ילדי טהרן" מחייה מחדש בספרה הראשון את סיפור ההצלה המטלטל שעברו הוריה. כאן היא מספרת על החיים לצד הזכרון, האופטימיות שהוריה הנחילו לה, וגם למה בחרה לכתוב דווקא לנוער

חינוך

מהי דמוקרטיה בחיי היום יום?

איך נלמד את ילדינו מהי דמוקרטיה באופן מעשי ויומיומי? איך מיישמים את יכולת הבחירה ואיך מפנימים שוויון בתוך המשפחה ומחוצה לה?

אקטואליה

דמוקרטיה מתחילה בבית

חשיבה דמוקרטית ואימוץ ערכים דמוקרטים הן פעולות חינוכיות המוטלות על כתפי ההורים בסיטואציות רבות בחיי היום יום. איך תפתחו בילדיכם את ההבנה של עקרונות הדמוקרטיה, בהנחה שאלה הערכים שאתם דוגלים בהם?

סבא וסבתא ילדים: "ילדי טהרן"

מיכל לייסט, בת להורים שעלו לארץ במבצע "ילדי טהרן" מחייה מחדש בספרה הראשון את סיפור ההצלה המטלטל שעברו הוריה. כאן היא מספרת על החיים לצד הזכרון, האופטימיות שהוריה הנחילו לה, וגם למה בחרה לכתוב דווקא לנוער

מהי דמוקרטיה בחיי היום יום?

איך נלמד את ילדינו מהי דמוקרטיה באופן מעשי ויומיומי? איך מיישמים את יכולת הבחירה ואיך מפנימים שוויון בתוך המשפחה ומחוצה לה?

דמוקרטיה מתחילה בבית

חשיבה דמוקרטית ואימוץ ערכים דמוקרטים הן פעולות חינוכיות המוטלות על כתפי ההורים בסיטואציות רבות בחיי היום יום. איך תפתחו בילדיכם את ההבנה של עקרונות הדמוקרטיה, בהנחה שאלה הערכים שאתם דוגלים בהם?

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.