fbpx

להתחבר לילד שבך

הילד שבך הוא המפתח ליצירת קשר טוב ומבוסס אמון עם המתבגר שלך. התחושה הילדית הזו אבדה לרובנו איפשהו בדרך והגילוי המחודש שלה מתגמל את שני הצדדים. מאמר חשוף, פגיע ואופטימי עם הבזקים מילדותו של  מורי טויק

את הילדות המתבגרת שלי אני בקושי זוכר, רק פלאשבקים כמו מתוך הבזקים בסרט שחור ולבן שברובו היה שחור כמו אספלט רותח. בדיוק כמו פוסט טראומה של חייל שחזר מהמלחמה הארורה וכל רצונו הוא להעלים את אותו זיכרון כואב. ואם זה לא צולח, אז לפחות להחביא אותו כמה שיותר עמוק באדמה. רק שעבורי אלו לא היו הבזקים משדה הקרב שבחזית לאדם הבוגר, אלא מעורף הבית שלי, הבית שהתפורר מדמות אב נוכחת, צורחת ובועטת בכל ערך עליון לילד המתבגר.

למצוא את הילדות שאבדה לי

את הילדות המתבגרת שאיבדתי מצאתי במשותף עם אותם מתבגרים שטיפלתי בהם, בשיתוף סמוי  יחד עם הסוד שנשמר בליבי. לך תספר למתבגר מטופל שאני בן אדם רציני, אחראי ובוגר מספיק בשביל אשראי בבנק, עם ילדים מתבגרים משלי, ושעדיין יחד עם כל זה, אני רוצה למצוא יחד איתו את הילדות המתבגרת שאבדה לי.

 ייתכן שאף לעצמי לא סיפרתי במשך שנים שזה אפשרי – להיות כזה מתבגר שובב, מגלה עולם, סקרן, חוצה גבולות אדומים ולא אדומים תוך כדי משחק וסקרנות שלא הרגה שום חתול. ייתכן שלא האמנתי שיש בי את זה, אבל דווקא המתבגר המטופל שצף איתי על אותה רפסודה לכיוון היבשה, זיהה את זה אצלי באופן הכי טבעי.

כשהבוגר פוגש את הילדי המציאות עולה על כל דמיון

אלו היכולות של המתבגרים באשר הם, הם יכולים להיות רנטגן מהלך על שתיים. אם אתה מזויף – לך חפש. אם אתה אמיתי ייווצרו שם יחסי אמון.  והוא, המתבגר היה פשוט הוא, וגם אני יחד איתו, התחברתי לעצמי. במקום הקסום הזה בו אני הבוגר, נפגש עם המתבגר שבי ועם המתבגר השובב שמולי, אני מוריד מסכות, והופך בין רגע למי שאיבדתי. במצב הזה, המציאות עולה על כל דמיון, זה מעלה חשיבה יצירתית, גמישות מחשבתית, מטרה נפרדת, מטרה משותפת, צחוק מתגלגל, דימויים של אנשים, שימוש בכוחות על חלל, פעם הייתי קפטן אמריקה ומיד אחר כך הפכתי לצב נינג’ה. ופעם אחרת הוא הגיע עם קופסת קסמים נדירה, עשה הצגה ואני הייתי הקהל.

מה אפשר ללמוד מכל זה?

איך תוכלו להתחבר לילד שלכם, אם איפשהו בדרך איבדתם את הילד המתבגר שבכם? קצת אבסורד לא? אתם מצפים להבין את עולמו, את חלומותיו, את מי שהוא, כל זאת מבלי שהצצתם פנימה אל עצמכם, מבלי שהושטתם יד ושלפתם את אותו מתבגר מתוככם.

אין ספק שקיים מנעד והיכן שצריך יש לשמור על סמכות וגבולות, על עמדה לא מתפשרת בנוגע לערכים ומוסר, כבוד הדדי ועוד. נצא מתוך הנחה שזה קיים אצל רובנו רוב הזמן, ואולי אצל חלקנו כל הזמן, אבל זה נושא למאמר אחר.

אז שחררו את מגבלות הגיל הפורמלי, נתקו את כבלי השנים וחזרו להיות מתבגרים יצירתיים, סקרנים לרגע, חופשיים לעצמכם, ומצאו יחד עם המתבגר שלכם את המתבגר המחויך שבכם. הם מצידם, מיד יבינו שאתם באמת רואים אותם, ושאתם מדברים בשפתם. מכאן כבר האמון והקשר יבנו טוב יותר מחדש. 

הכותב הוא מייסד לצמוח מחדש, מרכז העצמה בספורט טיפולי. מפתח שיטת א.מ.ת המשלבת טיפול חוויתי רגשי בין אבות לילדיהם, מפתח ומנהל קורס להכשרת מדריכים בענפי הכדור, הראשון מסוגו בארץ, לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים במכללת לוינסקי וינגייט

עוד בנושא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.