הורים מדברים רבות על הצורך ב”גבולות”, אבל מה המשמעות של המילה הזו באמת? איך מציבים גבולות לילדים, הלכה למעשה? כהורים, אתם יכולים לחשוב על גבול בתור הקו שאתם משרטטים סביב עצמכם כדי להגדיר היכן אתם מסתיימים ואיפה הילד שלכם מתחיל. זה לא תמיד קל.
בואו נודה בזה, ילדים פורצים את הגבולות כל יום, כל הזמן. הם מחווטים לבדוק אותנו ולראות כמה רחוק הם יכולים להגיע. בדיקת גבולות זה בטבע שלהם. כהורים, לפעמים אנו חוצים גבולות בעצמנו בניסיונותינו לתקן עבורם דברים. אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו כהורים היא להישאר אוהבים ונפרדים מהילדים שלנו. אנו עושים זאת על ידי הגדרה ברורה של העקרונות שלנו, שמירה על תפקידנו כהורים והיצמדות לשורות התחתונות שלנו.
איך תדעו אם ילדכם פורץ גבולות? הנה כמה דוגמאות:
- בן ה- 13 שלך נכנס לחדר שלך בלי לדפוק בדלת ואינו מכבד את הפרטיות שלך.
- בן ה- 10 שלך מפריע לשיחות שלך עם מבוגרים אחרים מבלי לומר “סליחה” או לחכות בנימוס להזדמנות למשוך את תשומת ליבך.
- המתבגר שלך אומר לך איך לנהל את חייך לאחר הגירושים.
- הילדה הצעירה שלך אומרת לך מה לעשות ונתקפת בהתקפי זעם אם אתה לא עושה מה שהיא אומרת.
איך זה מרגיש כשחוצים גבולות?
לפעמים אנחנו מקבלים אינדיקציות ברורות שזה קורה, בעוד שבפעמים אחרות, זה עדין יותר. אתם עלולים להרגיש חרדה או אי נוחות, כעס, מתח, מבוכה או מרמור. במקרים אחרים, אתם יכולים פשוט להרגיש אי נוחות או לקבל את התחושה שילדכם נכנס למקום שהוא לא שייך לו.
איך תפקוד יתר כהורים עלול להשפיע על גבולות?
כשאנחנו מודאגים מהילדים שלנו, אנחנו עושים מאמצים גדולים עבורם, ולפעמים אנחנו מתאמצים יותר מדי מצב זה גם עלול להוביל לטשטוש הגבולות, כי מאמץ יתר מצידנו פולש לגבולותיהם, וזה המקום שבו עלינו לבחון שוב, איפה אנחנו נגמרים, והיכן הם מתחילים.
בבסיס כל זה עומדת החרדה ההורית. כאשר אתם חרדים לגבי הצלחתו או יכולתו של ילדכם להתמודד עם אתגרים בחיים (בין אם זה בבית הספר, עם חברים, בספורט או מהיכולת שלו להתנהג כראוי), זה עלול להרגיש כאילו אתם לא ברורים. איך יש בזה הפגת מתח? על ידי לקיחת שליטה במקום לתת לילד שלכם להסתדר בעצמו.
אין ספק שכל הורה מתקשה לראות את ילדו נאבק. כל הורה אוהב את ילדו ומרגיש אחראי לו, מה שמניע אותו לרצות “לתקן” עבורו את הדברים. עם זאת, חשוב לזכור, שצריך לתת לילד את החופש להתמודד עם מכשולים ואתגרים בעצמו. אל תמנעו מילדכם את החוויה החשובה הזו. היא תסייע להם להתגבר על אכזבה וליהנות מהצלחה. ויכוח עם חבר או שיחה עם המורה על ציון הם התנסות מצוינת. במקום להתערב, תוכלו להנחות את הילד ולכוון אותו כיצד עליו לנהוג ולפעול. ההתנסות צריכה להיות שלו, ובהתאם לגילו.
סימנים שמעידים על כך שאתם מטשטשים את הגבולות עם ילדכם:
- אתם עושים למען הילד שלכם מה שהוא יכול (או צריך) לעשות עבור עצמו.
- אתם שואלים יותר מדי שאלות וחוקרים את הילד שלכם על הכל.
- אתם מניחים לילדכם לפלוש לגבולות שלכם כזוג – מה שהופך את ילדכם למוקד בכל עת.
- אתם נוטים לשתף את ילדכם בכל נושא, דילמה או התלבטות ומתייחסים אליו כחבר.
- אתם מוותרים על הסמכות ההורית שלכם ומאפשרים לילדכם להשתלט על אורח החיים וכל התנהלות הבית.
- אתם חיים את חייכם דרך ההצלחות והכישלונות של ילדכם, ומרגישים כאילו הם הכישלונות וההצלחות שלכם.
- אתם מתפרקים בכל פעם שילדכם כועס.
איך זה עלול להרגיש?
אתם עשויים לחשוב שאתם פשוט משתפים את ילדכם, אך חשוב לבחון, האם אתם חושפים את הילד שלכם ליותר מדי מידע או למידע שאינו רלוונטי לו. זה לא תפקידו של הילד להקשיב לבעיותיכם, ואינכם צריכים לחלוק עמו את המשברים שאתם חווים. זה לא אומר שהוא לא צריך להיות מודע לרגשותיכם, אך עליכם לשאול, האם הוא אמור להכיל את זה?
אם, לעומת זאת, אתם חוששים שאתם חיים דרך ילדכם, שאלו את עצמכם, האם אני סומך יותר מדי על ההצלחות של הילד שלי כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי, והאם עלי להתמקד יותר במטרות שלי?
אם ילדכם שולט בבית עם מצבי הרוח, ההתנהגות או הדרישות שלו, שבו ושאלו את עצמכם, האם אני משחק את התפקיד של הורה שאחראי, או שאני מוותר על השליטה בבית לילד שלי מתוך פחד או חרדה?
בכל המקרים האלו, הורים רבים פועלים מתוך חרדה כלשהי. העצה הטובה ביותר שניתן לתת להם היא לנסות שלא להגיב ממקום רגשי, אלא להישאר בתפקיד ההורי ולהגיב מתוך העקרונות ההוריים. זו הדרך הטובה ביותר להכיר בגבולות הורה-ילד ולכבד אותם.
הזדהות יתר עם הילד
להורים קל להזדהות יתר על המידה עם ילדיהם ולהקרין עליהם את רגשותיהם. במקום לדאוג שהילד יתפרק בכל פעם שהוא חווה קושי, על ההורה להאמין בו שיוכל להתמודד עם אכזבה, כאב או פגיעה. חשוב להבחין בכך שהכאב של הילד הוא שלו, ולתת לו לחוות אותו בעזרת אמפתיה והכלה.
לפני שנמשיך הלאה, מובטח לכם שכולנו חוצים גבולות עם הילדים שלנו בשלב זה או אחר – אנחנו רק בני אדם! הדבר החשוב הוא להיות מודעים לזה כשזה קורה ולהימנע מלהפוך את זה לדפוס קבוע או לדרך חיים.
אז איך אתם יכולים להציב גבולות טובים עם הילדים שלכם? הנה כמה טיפים שיעזרו לך להגיע לשם:
1. הגדירו את הגבולות שלכם
הצבת גבולות לילדים מתחילה בהצבת גבולות לעצמכם. אתם צריכים לדעת מה אתם מעריכים, חושבים והיכן אתם עומדים. זה לא תמיד קל להגדיר את הדברים הללו, אבל זה חשוב שילדכם ידע מי אתם ובמה אתם מאמינים. זה לא אומר שאתם צריכים להיות נוקשים, אלא שאתם מתקשרים לערכים האישיים שלכם ודבקים בהם. אם הערך שלכם הוא להיות כנים, דיאלוג עם ילדים בנושא יאפשר לשקף להם זאת. אז דברו את זה וחיו לפי זה. ילדים מודרכים בחיים על ידי צפייה במה שאתם עושים. לעתים קרובות זה משפיע הרבה יותר ממה שאתם אומרים.
2. הכירו את הציפיות שלכם
ערכו רשימה של מה שאתם מצפים מעצמכם ביחס לילדים שלכם. חשבו על מה שאתם יכולים ולא יכולים לחיות איתו והגדירו את סדר העדיפויות שלכם. האם חשובים לכם אחריות, נאמנות או כבוד? אם זה עוזר, כתבו את זה. ספרו לילדים שלכם מהם העקרונות המנחים שלכם. שימו לב בבואכם עם רשימה זו שאינכם מנסים לשלוט בילדכם, אלא, שאתם לוקחים אחריות על עצמכם. אם אחד העקרונות שלכם הוא “כבוד” ובנכם מתנהג לעתים קרובות בגסות רוח וקורא לכם בשמות, ספרו לו על התגובה שהוא יכול לצפות מכם בכל פעם שזה קורה. תנו לו לראות שאתם מכבדים את עצמכם ותמשיכו. זה שונה מהניסיון “לגרום לו” לדבר כמו שאתם רוצים שהוא ידבר, כי אתם נותנים לו את הבחירה ומספרים לו על ההשלכות של כל בחירה שיעשה.
3. התמקדו בעצמכם במקום בילד
כאשר ילדכם מתנהג בצורה לא טובה ואינו מקשיב לכם, חשבו כיצד אתם יכולים לתקשר בצורה ברורה יותר את מה שאתם מצפים ממנו ואיך לגרום לו לעמוד בה. נסו לומר את הדברים בצורה שמשדרת רצינות. עד כמה שזה קשה להסתכל על עצמכם בפתיחות ובכנות, זה יעזור לכם להפסיק לעשות את הבלתי אפשרי – לשלוט בילדכם, מה שמרגיש לעיתים קרובות כמו לדפוק את הראש בקיר. חינוך לילדים והצבת גבולות מחייבים אתכם לקחת אחריות אישית, מה שיוביל אתכם לשליטה עצמית ובגרות, ויעזור להוביל את ילדכם למציאת האחריות, השליטה והבגרות בעצמם.
4. תנו לילדכם להרגיש את ההשפעה של חציית גבולות
עזרו לילדים שלכם לחוות את ההשפעה של חציית גבולות כך שהיא תהפוך לחלק מהמציאות שלהם. הודו בכך כאשר אתם חוצים את הגבול של מישהו אחר והתנצלו על כך, וכשהילדים שלכם חוצים את הגבול, יידעו אותם ותנו להם דין וחשבון. נניח שאתם מבטיחים לילדכם שיסיעו אותו לקולנוע אחרי שהוא יעשה את המטלות שלו, אבל הוא משחק במשחקי וידאו במקום. אם לא תסיעו אותו, ילדכם יחווה את ההשלכות ויבין ברמה עמוקה למה אתם מצפים מעצמכם. הוא יידע שאתם מכבדים את עצמכם ומתכוונים למה שאתם אומרים. בסופו של דבר, הוא ילמד להציב לעצמו גבולות טובים וגם לכבד אחרים.
5. הימנעו מהכאה עצמית
לפעמים הורים לילדים מתקשים להחזיק בעצמם בגבולות שלהם, למרות שהם יודעים שזה לטובת ילדיהם. זה יכול לקרות כשאתם פשוט שחוקים או מתקשים לעשות את ההפרדה ביניכם לבין ילדכם. לכולנו יש זמנים קשים, רגעים שבהם אנחנו נכנעים. אף אחד, ואף הורה, אינו מושלם. במקום להתייסר בגלל זה, תצטרכו לשחרר את עצמכם מזה. נסו כמיטב יכולתכם לא להפוך את זה לדפוס. ייתכן שהרגלתם בטעות את הילדים שלכם לגרום לכם להיכנע מתוך תשישות. במקרה כזה, ייתכן שתצטרכו לעבוד על בניית החוסן שלכם באמצעות פעילות גופנית, לישון יותר ולהיות מעורבים יותר בחייכם ובמטרות שלכם.
לסיום:
כשאתם יודעים איפה אתם עומדים, תדעו מה אתם מוכנים לסבול ומה לא תסבלו מהילד שלכם. הגדירו את הגבולות שלכם ונסו לדבוק בעקרונות שלכם במקום להגיב לרגשות שלכם מרגע לרגע. אם אתם נותנים למחשבות ולעקרונות שלכם להניע אתכם, אתם לא תטו לתת לרגשות שלכם לקבוע את סגנון ההורות שלכם, ובזכות זה, גם אתם וגם ילדכם תהיו מאושרים יותר.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך: חרם בקרב בני נוער, התמודדות עם בעיות רגשיות אצל ילדים.
