חופש ללא מסגרת – סכנה

חצי חופש כבר עבר, רוב המסגרות הפועלות בחופש, ככל שהיו, הסתיימו גם הן. איך צולחים את מה שנשאר לצד החרדות ואתגרי גיל ההתבגרות? הורים, לפניכם 9 דרכים שיעזרו לכם לחזק גם את המתבגרים וגם את הקשר שלכם איתם

אחרי שנתיים שאנו חיים לצד הקורונה עברנו המון שינויים ברמה עולמית ותרבותית. במהלך תקופה זו השתבללנו אל תוך הבית במטרה להימנע מהדבקה. בני הנוער הושפעו מכך מאוד, הסגרים בבתים פגעו ביציבות החברתית והלימודית. מלבד זאת, בקרב בני נוער רבים התפתחו תופעות של חרדות מסוגים שונים ונרשמה עלייה ברמת הקשיים הרגשיים והחברתיים. בשנת הלימודים האחרונה עבדו קשה מאוד התלמידים וצוותי ההוראה לצמצם את הפערים הלימודיים והחברתיים שנוצרו עקב הלמידה מרחוק, דרך מסכים ובנפרד כל אחד בביתו. החופש הגדול, שמחציתו כבר עברה והמצב הבטחוני הלא יציב מערערים את היציבות שהושגה. אם היו מסגרות כלשהן, גם אלו הסתיימו בינתיים.

איך בכל זאת נוכל לעזור לבני הנוער להתמודד עם החודש הקרוב?

1. לעודד ולהתפעל: נער מעודד ירגיש בטוח לשתף את הוריו במה שעובר עליו, לצורך כך על ההורה לסמוך על הנער שיתמודד בהצלחה עם בחירותיו. העידוד נעשה על ידי שיקוף היצירתיות שלו, ההתמודדויות עם הקשיים שחווה ולמעשה, שיקוף הכוחות והיכולות שלו, והצגת נקודות החוזק שלו. כשהנער רואה את עצמו דרך העיניים האוהבות של ההורים, וההתפעלות ממנו, הוא מאמין שהוא יכול, שהוא מסוגל, שהוא נחוץ, שהוא יתגבר. כך אנו עוזרים לו לבנות תחושת ערך חיובית.

2. הצבת גבולות: חשוב לעזור לבני הנוער לדעת מהם הגבולות שבהם מתאפשר להם לנוע, הם זקוקים להם כדי למקם את עצמם ביחס אליהם. גבולות ידועים מעניקים ביטחון ומאפשרים צמיחה בדרך לעצמאות ולקיחת אחריות בתהליך ההתבגרות. בני נוער העסוקים בבדיקת הגבולות סביבם –  האם הם קיימים בכלל, האם הם יציבים? האם הם עקביים?  – אינם  פנויים למשימות החיים.

בנוסף, הגבולות מאפשרים לבני הנוער למרוד בהם ולנסות להזיזם או לחרוג מהם במטרה לבנות את הזהות האישית שלהם. כאשר נער מסכים על הכול עם הוריו אין ביניהם הפרדה. כיצד ניתן יהיה להבדיל ביניהם? על ידי בחירות בהתנהגויות שונות. אם ההורה בוחר להתנהג בדרך מסוימת, על מנת להיות שונה ממנו על הנער להתנהג אחרת ממנו. גבולות נחוצים לבני הנוער על מנת להתאמן על בניית הזהות האישית שלהם, כדי שיחושו בטוחים להתנהל בתוך הגבולות ולבחון איזה מבוגר הם רוצים להיות.

3. מסגרת חלופית: תפקיד ההורים הוא ליצור משמעות, להעניק סיבה לקום בבוקר. ניתן לעשות זאת על ידי בניית סדר יום ובו עוגנים קבועים של פעילות, ארוחות, זמני שינה (מומלץ לא לקום אחרי השעה 10:00, אם כי בסופי שבוע ניתן להגמיש את השעה). אם אין סיבה לקום בבוקר אז אפשר לישון ולקום מאוחר, להיפגש עם חברים עד לפנות בוקר וחוזר חלילה. מציאת מסגרת חלופית מאפשרת לבני הנוער להתאמן בלהיות מבוגרים. אימון חשוב שכזה יתגלה במציאת עבודה אשר מתגמלת בשכר ובהערכה עצמית על היכולות והמיומנויות שמתגלות כמו גם שיפור הביטחון העצמי לנוכח המעמד החדש כמי שלא תלויים עוד בכלכלת ההורים. להורים רבים ישנה האפשרות להציע מסגרת עבודה לילדיהם במשרד בו עובדים בתור עוזרים או במתן אפשרות למשרה זמנית. קייטנות הפנאי בהן הם השתתפו כילדים מוחלפות בקורסים של רכישת ידע בתחומי הסייבר, הקולינריה, מקצועות הים או כל מה שמעורר עניין. מסגרות נוספות נוכל לאפשר במפגש עם חברים, טיולים משפחתיים, השתתפות בהכשרות של תנועות הנוער וסיורים בחיק הטבע, התמקדות בניצול הזמן לשיפור בלימודים או מציאת פרויקט של תיקון חפצים בבית ולמעשה כל דבר שינסוך משמעות ומוטיבציה לעשייה ופעילות.

4. להבין מה עובר על הנער: סערת השינויים שחווים בני הנוער מתבטאת בפן הפיזיולוגי עם שינויים הורמונליים בגוף, איברים שמשתנים בגודלם ובצורתם, התפתחות מינית, הופעת פצעונים, שיעור, צורך רב בשינה ובאכילה. כל אלו משפיעים על דימוי הגוף. החיצוניות משתנה, פתאום הם נראים כמבוגרים בעוד שהם עצמם מרגישים את עצמם כילדים. נוצר פער בין ההתפתחות הפיזית לרגשית, רבים בטוחים שכל הסובבים אותם נועצים בהם עיניים ובוחנים אותם ללא הרף. בנוסף לאלו ישנה גם התפתחות חברתית והסתגלות למצב חדש בו קבוצת השווים – בני גילם, החברים מהכיתה או החבר הכי טוב מקבלים תפקיד משמעותי בהתפתחות העצמית ומאפשרים לנער להרגיש שייך ומשמעותי. מאפיין חשוב נוסף בגיל ההתבגרות הוא התנהגויות מסכנות כגון שתיית אלכוהול, צריכת סמים, מתן אמון באנשים זרים, פעילויות המגבירות הפרשת אדרנלין במוח לצד החשיפה לפציעות ועוד. אלה נובעים מחוסר איזון במוח עקב פערים בין אזורים במוח שהגיעו לבשלות לבין חלקים אחרים שאינם מפותחים עוד.

אהבה, הכוונה ושיתוף

5. אהבה ללא תנאי: רצוי שההורים ישכילו להבין את הדימוי העצמי הרגיש בתקופה זו ויבינו את הקשיים שמתעוררים עקב השינויים הרבים והאינטנסיביים שחווים ילדיהם, שיכילו את ההתנהגויות הללו, שיתמכו בדרך המורכבת שצועדים בה ילדיהם, שיאמינו שיום אחד בני הנוער יסיימו את בניית הזהות שלהם והסערה תחלוף, ושיאהבו ללא תנאי. כשההורים מקבלים את הנער ואוהבים אותו בלי קשר למעשים שלו, הוא יקבל את המסר שהוא רצוי ויש לו מקום, שהוא שייך ואהוב.

6. להפגין נוכחות להתעניין: להימצא בסביבת הנערים בעיקר בשעות הערות שלהם. פעמים רבות, בחופש פרוץ הגבולות, שעות הלילה והיום בקרב בני הנוער מתהפכות. לעומתם, ההורים שומרים על שגרה ועובדים ביום ולמעשה הם לא נפגשים, עניין שיוצר קושי בקשר ובפיקוח על ההתנהלות של הנער. חשוב מאוד להוות לנערים כתובת לפנות אליה כשמתעוררות בעיות או כשרוצים לשאול ולהתייעץ. לצורך כך על ההורים להתעניין בשלומם של ילדיהם, בתוכניות היומיות, לשאול איך אני יכול לעזור? עם מי נפגשו? ומה עשו? כל אלו ברגישות ובמידה שמאפשרת שיח פתוח ולא מעיקה על בני הנוער או מעניקה תחושה של חדירה לפרטיות ולמעשה מרחיקה אותם מלשתף. כדאי שההורים יהיו מוכנים גם לתשובות מתמרמרות או הודפות ולהבין שתגובות אלו אינן מופנות כנגד ההורים, אלא בעד שיפור הצורך האישי של כל נער בפרטיות, אורח רוח, עצמאות, אחריות ועוד.

7. הכוונה: סמכות ההורה נשענת על המומחיות בחיים עצמם דרך הניסיון הרב שיש ברשותו לעומת בני הנוער שנמצאים בראשית דרכם, תפקיד ההורה אם כך היא להדריך את ילדיו במסלול לחיים עצמאיים שיבחר כשיגיע לבגרות. שיח פתוח ושמירה על ערוץ תקשורת קשוב לצרכי הנערים יאפשרו להורה להכווין בדרך. תפקיד ההורה לאותת לאיזה כיוון לפנות לפי הערכים שחשוב לו להנחיל לנער, להאיר אורות אדומים ולעזור לזהות איומים או ניצול ולבחור כיצד להתמודד עמם, להתריע מפני מכשולים שונים ולחזק את ההליכה בתלם. חשוב לזכור כי כל התנהגות רצויה וכזו שלא, כל בחירה של המתבגר, כל ביטול דעה של ההורה או התנסות מהווים הזדמנות פז ללמידה.

8. שיחה ושותפות: מומלץ להזמין את בני הנוער לשיחה משותפת בה יתעניינו ההורים בתוכניות של ילדיהם ויציגו את התוכניות שלהם. ניתן לברר יחד כיצד התוכניות משתלבות זו בזו, לבדוק האם יש מקום לקיים את כולן ואיך להוציא אותן אל הפועל. כל אלו תוך מתן כבוד להחלטות שיקבלו ועל ידי התייעצות הדדית ושוויונית. שיחה משותפת עשויה להכין לקראת שינויים שעבור רבים מהווים קושי בפני עצמו.

9. להזמין לבילוי משותף: מלבד החתירה לעצמאות ונפרדות מההורים, יש מקום למשפחתיות וביסוס תחושות שייכות וקירבה. מומלץ להציע למתבגרים לצאת יחד לבילוי שהם אוהבים כמו הופעה מוסיקלית, סרט, באולינג, טיול או משחק ספורט. יש לציין כי רבים מבני הנוער מובכים להתרועע עם הוריהם לעיני חבריהם ובעצם לעיני העולם כולו, ניתן להציע את הבילוי המשותף במקום מרוחק כמו עיר אחרת.

החופש הגדול בתקופת גיל ההתבגרות הוא בסך הכול אתגר. מי שמבין את מה שעובר על בני הנוער, חושב על תגובות מתאימות לצורך שמעלים הנערים, דואג לתקשורת טובה ומכבדת ומרעיף אהבה וסבלנות יזכה ללוות את בני הנוער המתבגרים בתקופה קשה בחייהם ואף לשמור איתם על יחסים טובים.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית לבני נוער ומבוגרים, מטפלת זוגית ומדריכת הורים, חברה בקהילת המטפלים SomeBuddy