בימים אלו יצא לדרך השלב הראשון של התחרות החדשנית הזו, המחברת בין השפה העברית לעולמות המתמטיקה. היצירתיות הרבה שבחיבור בין העולמות הביאה גם לתמיכה של חברות היי-טק מובילות במיזם. צעירים מהירים המעוניינים, עדיין יכולים לנסות את כוחם בשלב א’
האולימפיאדה בלשון עברית לנוער היא מיזם חלוצי וראשון מסוגו שנערך ביוזמת החוג ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב וארגון המתמטיקאי הצעיר. האולימפיאדה נוסדה כדי לחשוף את הנוער להתבוננות רחבה יותר בשפה, דרך פריסה של קשת שאלות וחידות מאתגרות ולא שגרתיות. השאלות כוללות תרגילי מחשבה והיגיון לשוני, פיענוח צפנים, חידות של חוקיות משווה בשפות שמיות עתיקות, פירושי מילים וניבים ועוד.
השפה היא הבסיס להבנת העולם
החיבור לארגון המתמטיקאי הצעיר, ארגון שבו חברים מתמטיקאים מבריקים המכשירים ילדים ובני נוער לאולימפיאדות במתמטיקה ובמדעי המחשב, נראה לכאורה מתמיה אך למעשה הוא מעשיר את דרך ההתבוננות בשפה. כי השפה היא הבסיס לכול: הבסיס להבנה של העולם, לחשיבה, ליצירה, לתרבות ולחיבור עם המקורות. השפה היא זו שעומדת ביסוד הזהות של כולנו וביסוד כל תחומי הדעת, ובהם גם מתמטיקה ומדעי המחשב –שגם הם למעשה מעמידים שפה. הממשק שנוצר באולימפיאדה מחבר בין העולמות האלה וחושף בפני בני הנוער את הקשר שבין התחומים השונים.
שאלות אחדות בתחרות עוסקות בליבת החומר הנלמד בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית אוניברסיטה, ואחרות בחשיבה לוגית-מתמטית. כך למשל מוצגת סדרת דוגמאות המשווה בין נוהגי הלשון בתקופת המקרא ונוהגי הלשון בלשון חז”ל. על יסוד הדוגמאות הללו, המתמודדים בתחרות מפענחים את התופעה ואת החוקיות הלשונית שעומדת ביסודה – ולאחר הבנת החוקיות מנתחים גם תופעות מקבילות המתרחשות בעברית המדוברת בת ימינו.
היצירתיות בחיבור בין עולמות המתמטיקה ומדעי המחשב לשפה, ובין העולם האקדמי לעולם הנוער הניעה גם את שתי חברות ההיי-טק המובילות פיינל וצ’ק פוינט לתמוך באולימפיאדה ולאפשר למיזם הזה לצאת לדרך.
הזוכים יזכו בפרסים כספיים ומלגות
האולימפיאדה מתקיימת בשתי רמות: כיתות ז’-ט’, שאליה נרשמו גם ילדים צעירים יותר, מבריקים ואוהבי שפה, וכיתות י’-י”ב. האולימפיאדה פתוחה לתלמידים מכל הארץ וזו אחת הסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה לערוך את שלב א׳ באופן מקוון. ואכן, נצפה רישום גבוה מאוד דווקא מערים שאינן במרכז.
כ-1800 ילדים נרשמו ברישום המוקדם, ואולם גם מתמודדים שלא נרשמו מראש יכולים להזין את פרטיהם בכניסה לשאלון ולהתמודד. השלב הראשון התחיל ביום ג’, והוא יימשך עד יום ה’, 23 בדצמבר 2021, בחצות.
לאחר שלב א’ יוזמנו המשתתפים שהפגינו ידע, יכולת חשיבה וניתוח בלשני לשלב הגמר. שלב הגמר יתקיים בחודש הבא פנים אל פנים באוניברסיטת תל אביב, ובו ייקבעו זוכי האולימפיאדה. הזוכים יזכו בפרסים כספיים, וכן במלגות לתוכנית הנוער של החוג ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב, המתקיימת באוניברסיטת תל אביב לנוער.
מתי שאלות כאלה ייכנסו להוראה השוטפת במערכת החינוך?
עד כה נרשמו תשובותיהם של יותר מאלף בני נוער שכבר ענו על שאלון האולימפיאדה. רבים מהם עונים באופן עצמאי מהבית, ואולם מורים רבים עורכים את הפעילות בבית הספר ואז המתמודדים עונים מהטלפון הנייד שלהם או ממחשב בחדר המחשבים. הפעילות הזאת נקשרת ליום העברית שיחול מחר, ומאפשרת לציין אותו בבתי הספר באופן יצירתי. המשתתפים מספרים על ההפתעה וההנאה שבמענה על שאלות מאתגרות, ורבים ביקשו ששאלות מהסוג הזה ייכנסו יותר להוראה השוטפת במערכת החינוך.
מיזם האולימפיאדה מצטרף ליוזמה אחרת של החוג ללשון העברית ולבלשנות השמית שהחלה כבר השנה: תוכנית לשון לנוער במסגרת אוניברסיטת תל אביב לנוער ובשיתוף משרד החינוך. במסגרת התוכנית, הפתוחה לתלמידי כיתות ט’-י’, ממירים בני הנוער את בגרות החובה בלשון בלימודים באוניברסיטת תל-אביב, ואף מרחיבים אותה ל-5 יחידות לימוד. את מרבית הקורסים, ובהם קורס שמלמד צוות האקדמיה ללשון העברית, הם לומדים עם סטודנטים בוגרים, וכך גם צוברים קרדיט אקדמי לתואר ראשון.
*בצילום: נועה לזר, תלמידת כיתה ח’ בחטיבת הביניים שמואל הנגיד פותרת את שאלון האולימפיאדה בביתה
פרטים על האולימפיאדה אפשר למצוא כאן
הכותבת היא ראשת החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב
