fbpx

להתחסן או לא – מי מחליט על הילדים?

אקטואלי יותר מתמיד: בתהליך גירושין ואחריו, החלטה בריאותית מהותית כמו חיסון הילדים נגד קורונה יכולה להוות סלע מחלוקת, כשהילד קרוע בין הוריו. מה עושים במקרים כאלו?

אחד מנושאי המחלוקת העיקריים בתהליך גירושין הוא הילדים. איזה הורה יקבל את המשמורת? האם תהיה משמורת משותפת? מה תהיה חלוקת הזמנים ביניהם? איך תתקבלנה ההחלטות בנוגע לילדים מעכשיו והלאה… כל כך הרבה תהיות ושאלות וכל הורה מושך כמובן לכיוון שלו, ונשאלת השאלה מי מושך לכיוון טובת הילדים?

גם כאשר ההורים בטוחים שהם עושים הכל בשביל הילדים ולטובתם, לעיתים השיקולים האישיים והרצון להתנקם בהורה השני גוברים על ההבנה של מה טוב עבור הילדים ומפריעים בשיקול הדעת. בדיוק בשביל מקרים כאלה יש לבית המשפט מערך שלם של כלים ואנשי מקצוע שתפקידם לשים את טובת הילד בראש הרשימה ולדאוג לילדים.

לילדים יש אפשרות להביע את רצונם בבית המשפט

אחד הכללים שמנחים את מערכת בתי המשפט בתהליך של גירושין, בעיקר כאשר מדובר בתהליך מכוער ועקוב מדם, הוא טובת הילדים. המטרה היא שהילדים יהיו כמה שפחות מעורבים בתהליך ולהרחיקם מהבלגן שמתחולל. עם זאת, וזה אינו דבר חדש, לילדים החל מגיל עשר שהוריהם נמצאים בתהליך גירושין יש אפשרות לבקש להביע את דעתם באופן אישי ובצורה חסויה ישירות בלשכת השופט. השופטים לא ממהרים לאשר זאת, אך שוקלים כמובן כל מקרה לגופו וכאשר הם רואים בכך צורך, הם אכן ישמעו את דעת הילד דרך העובדת הסוציאלית שלו או באופן ישיר.

כאמור, האפשרות של ילדים להביע את דעתם האישית מול שופטי בית המשפט אינה דבר חדש ומתקיימת כבר זמן מה, אז מדוע הנושא עלה לכותרות פעם נוספת לאחרונה?

האם בעד, האב נגד והילדים באמצע

בחודש יולי האחרון התפרסמה החלטה יחסית יוצאת דופן ואף מעוררת מחלוקת של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. התיק עסק בשני קטינים בגיל חמש עשרה, ספורטאים פעילים אשר ביקשו להתחסן כנגד נגיף הקורונה. במקרה שלהם האם אישרה והאב התנגד. בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת הקטינים בניגוד לעמדת האב ואישר לחסנם. ההחלטה התקבלה עקב הבנה של השופט בתיק שטובתם של אותם קטינים, שמירה על הבריאות שלהם וכיבוד הרצון החד משמעי שלהם בנושא מחייבים את מתן החיסון, למרות התנגדותו של האב.

טובתו של הילד תמיד עומדת לנגד עיניו של השופט או השופטת. השילוב של האמנה לזכויות הילד ביחד עם רצונם של הילדים והיכולת להשמיע את קולם בניתוק גמור מהוריהם מהווים את מכלול השיקולים של השופט לקבל את ההחלטה. 

ומה אם לבית המשפט אין דרך להכריע?

טובתו של הילד היא תמיד מעל הכל כאשר מדובר בקטינים, אך לא תמיד אפשרי עבורם להביע את דעתם כנגד דעתם של הוריהם או אחד מהם. ההתחשבות של השופטים תלויה בגיל הילד. כאשר מדובר בבני נוער יותר קל להקשיב להם שכן הם בוגרים יותר ומיושבים יותר בדעתם. אך כאשר מדובר בילדים הקטנים יותר מגיל מצוות, אין מי שיטען לטובת הילד אלא רק ההורים שטוענים כל אחד את הצד שלו.

אם ניקח לדוגמא את הנושא של החיסונים, ההורה שבעד לחסן יטען שטובת הילד היא שיחוסן בעוד ההורה שנגד החיסון יטען שטובת הילד שלא יקבל את החיסון. אם החוק מאפשר לילדים מעל גיל שתיים עשרה להתחסן, הייתכן מצב שלא יקשיבו לדעתם בנושא ויכפו עליהם חיסון או ימנעו מהם את האפשרות להתחסן בניגוד לרצונם ולדעתם האישית? במקרים כאלה שדעתם של אף אחד מההורים אינה משכנעת את בית המשפט, הוא רשאי למנות עבור הילד אפוטרופוס לדין שתפקידו להביא את קולו של הילד ולמצוא את האיזון בין רצונו של הילד ולבין טובתו.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על פי האמנה לזכויות הילד, ואף על פי שאותה אמנה מכילה רשימה ארוכה של זכויות, זכויות הילד אינן מוחלטות וכאשר ישנה התנגדות עם טובתו או הזכויות של אדם אחר המעורב , יש צורך למצוא את האיזון ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורו.

הכותבת היא עו”ד המתמחה בדיני משפחה וירושה ומתמחה במאבקי משמורת וניכור הורי . לאתר המשרד

*האמור אינו בא כתחליף ליעוץ משפטי.

רוצים לשאול אותנו שאלות? מוזמנים לכתוב לנו, למערכת “עשר פלוס”

חוששים לחסן את המתבגרים? כל המידע לפניכם

“אני יותם, בן 16.5 ואני שמח על הזכות להתחסן”

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.