fbpx

הורות ברילוקיישן: איך נפלה ההחלטה

לפני שש שנים החליטו שירי הרן ברוכשטיין ובעלה לארוז שלוש בנות ו-120 ארגזים ולעבור לברצלונה. כצפוי בהתחלה הם נתקלו בלא מעט קשיים ודילמות, אך בגלל הניסיונות הללו, היום היא יכולה לעזור למשפחות אחרות לעשות מעבר מוצלח. “הורות ברילוקיישן”: מדור חדש בעשר פלוס

אני שירי, נשואה לרני ואמא לשלוש בנות ומפתחת תוכניות התערבות מותאמות אישית למשפחות בגישה ההתנהגותית לפי הצרכים האישיים. לפני שש שנים עברנו לגור בברצלונה. במהלך השנים שאנחנו בספרד, הבנתי שהידע שצברתי והניסיון המקצועי שלי הם נכס שאני רוצה להעביר אותו גם למשפחות אחרות שיוצאות או נמצאות ברילוקיישן ומתמודדות עם דילמות ואתגרים. ובאמת היום, בנוסף לעבודתי, אני גם מייעצת למשפחות שיוצאות או נמצאות ברילוקיישן בנושא הורות וחינוך. החלום שלי זה שלכל משפחה יהיו כלים להתמודד עם קשיים בהורות וברילוקיישן.

בטור הזה, כמו גם בטורים הבאים, אביא דוגמאות לדילמות שעמן התמודדנו בשנים האחרונות, בתקווה שזה יעזור למשפחות אחרות. אבל כמובן שנתחיל מההתחלה: אז מה הביא זוג עם 3 בנות וכלבה לארוז יום אחד את החיים ל-12 מזוודות ו-120 ארגזים ולעבור לברצלונה? הכול התחיל בטיול שרני ואני עשינו לפני 20 שנה בדרום ספרד. התאהבנו בנופים, באוכל, ביין ותחושת הרוגע. הבטחנו זה לזו שנחזור יום אחד לגור.

לשנינו היה חלום משותף מגיל צעיר – לגור בחו”ל. עוד כילדה הסתכלתי בהערצה בתלמידים שחזרו עם ההורים משליחות בארצות אחרות והיו דוברי אנגלית שוטפת. גרנו בישראל בעיר במרכז הארץ, היו לנו חיים טובים, עבודה שאהבנו, אני הייתי מורה לחינוך מיוחד ומנתחת התנהגות, והשאיפה שלי היתה לפתוח קליניקה ולהדריך הורים בגישה ההתנהגותית. ליום הולדת 40 רני קנה לנו זוג כרטיסי טיסה לברצלונה. החלטנו שאם אנחנו באמת רוצים להגשים את החלום המשותף שלנו, אז חייבים לנסוע כדי לראות את המקום. ולמה ברצלונה? רצינו מדינה באירופה, עם מזג אויר דומה לישראל.


“מהר לפני שאני חוטפת רגליים קרות”

לאחר הטיול קיבלנו החלטה שאנחנו עוברים לברצלונה. רני אמר שהוא צריך שנה כדי להתארגן ואני אמרתי שאין סיכוי שאני מחכה שנה, כי אני אחטוף רגליים קרות. היה לי חשוב שהבנות יתחילו את הלימודים בספטמבר. ככה מצאנו את עצמנו תוך ארבעה חודשים אורזים חיים שלמים, שלוש בנות וכלבה ועוברים לברצלונה.

השנה הראשונה ברילוקיישן היא שנה של אתגרים עם התחלות חדשות, רכישת שפה, הכרות עם מנטליות שונה, מציאת חברים, בדידות, געגועים והתאמת מסגרות חינוכיות לילדים. לצד האתגרים יש גם הרבה חוויות – טיולים במקומות חדשים, טעימה של אוכל מקומי וזמן משפחה.

כשיצאנו מישראל הבנות הגדולות (תאומות לא זהות) היו בנות רבע לעשר. התלבטתי מאוד לגבי המסגרת החינוכית. מצד אחד רציתי שיכנסו למסגרת עם ילדים שמדברים עברית כדי להקל עליהן את המעבר, מצד שני חששתי שאם הן יהיו עם ילדים דוברי עברית יהיה להן יותר קשה להשתלב בחברת המקומיים וללמוד ספרדית. החלטתי לרשום אותן לבית הספר היהודי, מתוך מחשבה על שמירת הזהות היהודית, מפגש עם ילדים דוברי עברית ומעבר הדרגתי לשפה ותרבות חדשה. לאור העובדה שעברנו תוך זמן קצר מרגע קבלת ההחלטה, לא השקענו זמן רב בלמידת השפה והגענו לספרד עם אוצר מילים בסיסי ביותר.

לבית הספר היתה בעיה אחת: הוא היה קטן. בכל שכבה הייתה רק כיתה אחת, הבנות היו בכיתה של 16 תלמידים, שמונה בנות ושמונה בנים, ואחרי שהן היו בכיתות נפרדות בישראל הן מצאו את עצמן בכיתה אחת, זה אתגר לא פשוט לפעמים. זו הייתה החלטה לא קלה כאמא. חשבתי שהנוכחות של שתיהן יחד תיתן להן בטחון, אבל לצד זה חששתי שזה יפריע להתאקלמות של כל אחת.

בכיתה היו בן ובת שדיברו עברית. בתחילת השנה הושיבו את הבנות שלי לידם כדי שיתרגמו להן את המורים, מה שאני לא ידעתי זה שרוב השיעורים היו בספרדית ועברית נלמדה כשפה. היו גם שיעורים בקטלן ואנגלית. זה לא היה קל, הבנות למדו כל יום מהשעה שמונה וחצי בבוקר עד השעה ארבע וחצי, בארבע שפות שונות. בבית הספר אין אפשרות להביא אוכל מהבית והן נאלצו גם להתמודד עם מאכלים חדשים שהן לא הכירו ולא אהבו. במקום שיעורי עברית הן קיבלו שיעור ספרדית בקבוצה קטנה של ארבעה ילדים. זה מאוד עזר להן ברכישת השפה, אבל היה להן קשה לפספס את המקצוע היחיד שהן היו חזקות בו- עברית.

איך הבנות השתלבו בכיתה? האם הן דיברו ספרדית? ומה חשבו עליהן הבנות האחרות? על כך ארחיב בטור הבא.  

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני בתרפיה בדרמה וסיפור, תעודה של הנחיית קבוצות בנושאים משפחתיים והסמכה בניתוח התנהגות. הייתה מורה לחינוך מיוחד ומנתחת התנהגות. כיום היא מפתחת תוכניות התערבות מותאמות אישית למשפחות, לצרכים האישיים ומייעצת למשפחות שיוצאות ונמצאות ברילוקיישן בנושאי הורות וחינוך. לאתר של שירי

איך הורים מרחבי העולם חיים עם שגרת קורונה

איך בסינגפור הצליחו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה?

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 תגובות

  1. תמיד נהנית לקרוא מה שאת כותבת. בהצלחה עם הטור החדש בטוחה שיהיה גם מעניין וגם מועיל?

    1. תודה תמר, אני שמחה לשתף אנשים אחרים עם הידע והנסיון שצברתי, בתקווה שזה יעזור להם ברילוקיישן.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.