בשבוע שעבר נעשתה פנייה למשרד החינוך לפרסם חוזר מנכ”ל, שיעניק לצוותי ההוראה כלים לסייע לתלמידים מהקהילה. האם זה יעזור לתלמידים להרגיש נוח יותר לגבי מיניותם?
בשבוע שעבר, לרגל ציון חודש הגאווה, התכנסה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בראשות ח”כ רם שפע ולבקשתו של יו”ר סיעת כחול לבן ויו”ר ועדת הכנסת, ח”כ איתן גינזבורג, כדי לדון ביחסה של מערכת החינוך לקהילה הגאה. הדיון נערך בין היתר בהשתתפות נציגי משרד החינוך ונציגי עמותות וארגוני להט”ב ובסופו נעשתה פנייה לפרסם חוזר מנכ”ל, שיעניק לצוותי ההוראה כלים לסייע לתלמידים מהקהילה. בין השאר, כתבו חברי הכנסת כי “עשרות אלפי תלמידים להט”בים לומדים במערכת החינוך, חלקם מחוץ לארון וחלקם מתמודדים עם הקשיים הכרוכים בכך לבדם. עם זאת, ולמרות שתלמידים להט”בים נמצאים בכל מוסד לימוד בישראל, עד היום, משרד החינוך טרם פרסם חוזר מנכ”ל העוסק בהתאמת מערכת החינוך וסגלי ההוראה למציאות זו”.
על פי ח”כ גינזבורג, בכל שנה יוצאים מהארון אלפי תלמידים, אך הם נאלצים לעשות זאת לבד וללא תמיכה של המוסד החינוכי אליו הם משויכים. “למורים אין כלים להתמודדות עם הסוגיה ברגע הקשה והמטלטל בחייו של נער, ולכן יש סכנה לתלמידים. עד היום אין חוזר מנכ”ל שמסביר כיצד על אנשי הצוות לנהוג עם אוכלוסיית הלהט”ב במסגרת החינוכית”. יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח”כ רם שפע, אמר בתום הדיון כי “הגיע הזמן לתקן עוול של שנים במערכת החינוך ולפרסם חוזר מנכ”ל הנוגע ליחס המערכת כלפי תלמידיה הגאים. לא ייתכן שבמשך כל כך הרבה שנים מערכת החינוך תהיה תלויה ברצון הטוב של שר כזה או אחר”.
על פי הנתונים על בני נוער המשתתפים בפעילויות של איג”י, 63% סיפרו שיצאו מהארון בפני חבר אחד לפחות בבית הספר ורק 21% אמרו שיצאו מהארון בפני אחד מאנשי סגל ההוראה. בנוסף, מחצית מהמשיבים טענו כי המורים לא מגיבים להערות להט”בופוביות. הנתונים הללו לא נעימים, אבל המציאות מוכיחה שעם התגייסות של מוסדות החינוך אפשר לפעול כדי לשנות את התמונה עבור המתבגרים החווים משבר ובלבול בנוגע לזהותם המינית, או עבור כאלו המחפשים תמיכה ושותפות.
הומו זה לא קללה
אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא קבוצת GSA) Gay Straight Alliance) שפועלת באזור השרון. הקבוצה קמה בעקבות יוזמה של שתי תלמידות בתיכון בקדימה ועם רוח גבית של הנהלת בית הספר. הקבוצה פועלת באופן עצמאי במהלך השבוע אחרי הצהריים, אך בתחילת השנה ישנם ימי היכרות בתוך בית הספר, במטרה להכיר לתלמידים את הארגון ופעילותיו ולעורר מודעות לנושא. במפגשים הם מדברים על מה שעובר עליהם ופורקים את שיושב על ליבם.
אלון (שם בדוי) שמשתתף בקבוצה, מאמין שבזכותה בית הספר נמצא במקום טוב בהרבה מבתי הספר האחרים: “אני חושב שאי אפשר לקחת אותנו בתור דוגמה, תלו אצלנו דגל גאווה בשנה שעברה והמורה לספורט שלח ארבעה ילדים להקפות כי הם קראו לילד ‘הומו’ כגנאי. יש לנו בית ספר מאוד ליברלי ומתקדם (יש לנו אפילו מורה מהקהילה)”.
מיה (שם בדוי) תלמידה וחברה נוספת בקבוצה, לא לגמרי מסכימה. לדבריה אמנם בית הספר מאוד מקבל את הקהילה הגאה, “אבל אני עדיין שומעת על בסיס יומיומי אנשים שמשתמשים במילה ‘הומו’ כקללה, והיום גם שמעתי מישהי משתמשת במילה ‘לסבית’ כקללה. כן, יש אצלנו תלמידים ומורים שמאוד מקבלים, אבל גם יש המון שלא, ואני חושבת שזה פשוט נוראי שילד צריך לחיות בפחד מחברים מורים ואפילו מההורים שלו”.
כרמית גלבוע, שמלווה את הקבוצה, נוטה להסכים עם מיה שיש צורך להעמיק את הקשר בין בית הספר לבין פעילות הקבוצה, על מנת שהמודעות והקבלה יהיו טובים יותר. גלבוע היא סופרת, תסריטאית, מנהלת חברת “גלבוע מדיה” ואמא לשלושה ילדים (13, 16 ו-20). ספרה האחרון “מצד לצד” (הוצאת רימונים), המיועד לבני נוער, מתמקד בנערה להטבי”ת שיוצאת מהארון. לדבריה, בית הספר אמנם מאפשר חשיפה בתחילת השנה, אבל העובדה היא שעדיין לא נרשמים המונים: “חשיפה בתחילת השנה פעם אחת לא מספיקה לדעתי, גם כדי לפתוח בפני ילדים נוספים שהיו מעוניינים להגיע וגם כדי לשנות את השיח כלפי מתבגרים להט”בים. אם יטמיעו פעילות כזו בתוך בתי הספר זה יהיה מאוד נגיש. לא הרבה יודעים מה האופציות שיש להם כדי לקבל תמיכה. כשזה בתוך בית הספר, הילדים מכירים זה את זה, נוצרת אינטימיות יותר גדולה וזה גם מעניק להם תחושה שבית הספר עומד מאחורי”.
אמנם אנחנו כבר ב-2020 ולכאורה חיים בחברה מתקדמת, אבל מגדר ומיניות עדיין נראים בעיני אנשים כנקודות חולשה שמאפשרות להקטין אנשים אחרים, וכשזה מגיע בגילאים קריטיים כמו גיל ההתבגרות, זה עלול להשפיע על כל המשך החיים. כללים ברורים וכלים בונים שיגיעו מצד המורים ובית הספר, יוכלו לשפר לא רק את המשך חייהם של המתבגרים הזקוקים לחיזוקים ולאישור, אלא גם של הסובבים אותם ושל החברה כולה, שתלמד להיות מקבלת יותר ומכילה.
“הורים רבים מתכחשים לזהות המינית של ילדיהם”
הילד שלי הומו? עשרות פניות למערכת “עשר פלוס” בנושא זהות מינית
