יוטיובר צעיר ערך אתגר: מי יהיה האחרון שלא ישתה מים בחום של 42 מעלות. נירית צוק, מנכ”לית פורטל “עשר פלוס”, מסבירה מה גרם לבני נוער להסכים לאתגר מסכן החיים (וזה ממש לא רק הפרס שהובטח להם)
ביממה האחרונה הרשת סוערת סביב סרטון שהעלה היוטיובר עידן כרמלי, שבמסגרתו הוא אתגר בני נוער להחזיק מעמד במשך שעות ללא מים ובחום של 42 מעלות. לאורך הסרטון, כרמלי “העלה” את רמת הקושי והכניס את בני הנוער למכונית סגורה, וכל זאת במטרה לראות מי יהיה האחרון שישרוד ויזכה ב-1,000 שקלים. בעקבות התגובות הקשות, כרמלי הסיר את הסרטון מהרשת, אך אנחנו עדיין נותרנו עם השאלה – איך בני נוער הסכימו בכלל להשתתף במשחק מסוכן שכזה?
הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן ולהודות כי הנוער שלנו מכור לריגושים, ואם תוסיפו לכך את האופציה להיות מפורסמים וגם לקבל כסף- בכלל קיבלתם מתכון מנצח. בשנים האחרונות, בדיוק בתקופה הזאת, קצת לפני החופש הגדול, אנחנו עדים לפגיעות של ילדים כתוצאה ממעשי אקסטרים קיצוניים, כמו קפיצה מגגות או רולטת כביש. ובכל שנה טוענים המומחים כי חשוב שההורים ישוחחו עם הילדים, ויסבירו להם עד כמה הסיטואציות האלו מסוכנות. מסבירים לנו שוב ושוב שחשוב שהילדים לא יסכנו את עצמם ויעמדו בפני לחץ חברתי.
אלא שלא מדובר רק בבעיה חינוכית, כזאת שבין הורים לילדיהם, אלא גם בבעיה תרבותית שמתחלקת לשניים: הרצון בריגושים מול השעמום של הילדים כשאלו אינם בנמצא. בני הנוער של היום התרגלו לסיסמה: “מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר”, והם לוקחים אותה לקיצוניות. הם מתורגלים בקצב חיים מהיר, ודוגמה לכך ניתן לראות במעבר המהיר ממדיה למדיה. לא סתם הם צופים בטלוויזיה ובמקביל עונים לסמסים, שולחים משפטים לכל חברי הקבוצה בוואטסאפ, ותוך כדי גם מעיפים מבט בפייסבוק. הם רגילים לכך שהכל מהיר מאוד, ושהרבה דברים קורים בבת אחת. זה חלק מהשגרה שלהם, והם לא באמת מכירים משהו אחר. רוב הזמן הם נמצאים בחרדה, שגם היא סוג של ריגוש, שמא יפספסו מידע כלשהו, התרחשות כלשהי. ברור להם ש”לא ינוח ולא ישן שומר ישראל” ועליו להיות בכל רגע נתון מעודכן במה שקורה באינסטגרם, בוואטסאפ, בפייסבוק, בטוויטר, בסמסים. שלא יקרה משהו חשוב חלילה (נניח שאיזה ילד יכתוב “חחח..” ורק הם יפספסו).
לגעת בשמיים
ובעצם לא מדובר רק בכך. בגיל ההתבגרות נוטים להקצנה וקיצוניות. הם רוצים לאתגר את עצמם, להרגיש שהם לא מפחדים, שהם יכולים להעז ולעשות. הם מכורים לתכניות ריאלטי בהן כל אחד יכול להיות כוכב, רק צריך לגלות אותך וכמה שאתה יותר מעז, יותר משוגע, יותר חוצה גבולות – כך גוברים הסיכויים שלך להצליח בחיים. ואם זה עולה לרשת אז זה בכלל מצוין. מבחינתם, בדיוק בדרך הזאת אפשר לקבל קמפיין, ומי שמקבל קמפיין נוגע בשמיים – הוא יהיה מפורסם, וזה סימן שהוא הצליח בגדול.
הערכים שלנו כיום השתנו, ומילת המפתח היא אושר ומימוש עצמי. המסר שאנחנו מעבירים הוא שהחיים הם כיף והנאה: חיים שצריך לדעת איך לחיות כל רגע נתון בהם ולמצות אותם עד תום. וככה בדיוק מתנהגים גם הכוכבים של בני הנוער: אם תעקבו אחרי הסדרה של קים קרדשיאן, תלמדו שהחיים מאד פוטוגניים, ושחלק מהעניין הוא לדעת להתרגש ולרגש.
ואכן, הרבה סדרות משקפות בפניהם עד כמה החיים יכולים להיות מרגשים. בכל סדרות הנעורים נראה שיש יותר מסיבות מאשר שיעורים, ובכל מסיבה יש מי ששותה, לוקח סמים או מי שנכנסת להריון. מה שבטוח הוא שאף אחד לא יושב בבית, הולך ללימודים ומצליח לאחר מכן בחיים. ב”שקרניות קטנות”, למשל, מי שמצליחה היא זאת שעושה “בלגן” ולכן גם זוכרים אותה. לדוגמה: מי שמקיימת יחסים עם המורה שלה. ואם זה המסר שמועבר אליהם מכל עבר, אז למה שהם לא ירצו גם? למה שהם לא ירצו להיות מיוחדים? יחודיים? כאלו “מאגניבים” שזוכרים אותם?
החרדה מהשעמום
שלא תתבלבלו – גם השעמום הוא נושא בעייתי. תחשבו על הילדות שלכם, האם ההורים שלכם יצאו מגדרם כדי לשעשע אתכם? לא נראה לי. אצלי, בכל אופן, ההורים היו מסבירים לי שהם לא “משק חוויה” שלי, ושעלי להעסיק את עצמי. וזה אמר תמיד אותו הדבר – לקרוא ספר, להיפגש עם חברות, למצוא לעצמי חיים ולהניח להם בשקט. היום אנחנו לא מעזים להגיד לילדים דבר כזה. אנחנו הדור שהעסיק את עצמו בעבר, ומעסיק את ילדיו בהווה. אנחנו מרגישים שהחופש הגדול הוא בעיה שלנו, ואנחנו נרתמים כדי לשעשע את הילדים: להסיע אותם לחברים, לקחת אותם לבריכה, לסרט, ועוד ועוד.
הילדים של היום בכלל לא יודעים מה זה להיות משועממים, ובטח שהם לא יודעים כיצד להעסיק את עצמם. כלומר, הם חושבים שהם משועממים אבל אז, מיד, הם מגיעים אלינו כדי שנשעשע אותם. וזה יכול להיות גם אחרי יום שלם שבו היינו בטיול משפחתי מתיש בצפון, וחמש דקות אחרי שחוזרים הביתה נשאלת השאלה: “אז מה עושים עכשיו?”.
הגיע הזמן שמשהו ישתנה. אולי אנחנו צריכים להפסיק לחשוש מהרגע שבו הילדים שלנו יהיו משועממים, אולי אנחנו צריכים לא למהר כל כך להעניק להם את כל הסיפוקים והריגושים שהם חולמים עליהם. אולי עלינו גם לנסות להסביר להם שוב ושוב שלא נורא להיות משועממים, ולא נורא אם לא בכל רגע יהיה לך את האדרנלין בגוף, לא יקרה כלום אם לא תהיה מפורסם, ולא תמיד הכל קורה מהרגע להרגע. והכי חשוב- שתשמור על עצמך.
הכותבת היא עיתונאית, מנכ”לית פורטל ההורות “עשר פלוס”, מומחית למחקר תרבות הילד והנוער ומרצה בנושא בריונות ברשת.
