שלמה המלך היה הראשון שהבין כי אופן השימוש במילים נושא עמו מחיר, עד כדי חריצת הגורל לחיים או למוות. מאז חלפו שנים רבות, ולמרות זאת החברה אינה נזהרת בלשונה, והילדים שלנו משלמים את המחיר. ד”ר אשל-קדמי מסבירה איך אנו מעצבים את דימוי הגוף של הילדים ממש במו פינו
“שמי איריס, אני גבוהה יותר מחברותיי”.
“שמי רוני אני שמן, אני לא משחק עם הילדים כדורגל בהפסקה”.
“שמי ניצה, אמא שלי אומרת שאם אוכל הרבה יהיה לי ישבן גדול, ואף אחד לא יסתכל עליי”.
“שמי אגם, אמא שלי אומרת ששוקולד לא אוכלים בבוקר כי אני אהיה שמנה“.
“אני יעל, הפנים שלי מלאים פצעי בגרות“.
[fancy_box]
מבעד למילים
כך נוכל לחזק את דימוי הגוף או לפחות למנוע פגיעה בו:
1. על המשקל – נשקול היטב את המילים שאנו אומרים לילדינו כאשר אנו מתייחסים לגוף שלהם, נקפיד תמיד לדבר בחיוב.
2. דוגמה אישית – נשים לב כיצד אנו מתייחסים לגופנו, ואיך אנו מתארים אותו בנוכחות הילדים. נשתדל לדבר על גופנו באופן חיובי ומיטיב (“אמא אישה יפה”, “אני נראה מצוין”, “השמלה מחמיאה לי”, “אני אוהבת את הגוף שלי”, וכו’).
3. מודעות עצמית – נעודד דימוי עצמי חיובי, נלמד את הילדים מהו דימוי גוף וכיצד הוא משפיע על ההערכה העצמית שלנו, ונמחיש להם את עוצמת המילים.
4. שבירת סטראוטיפים – נדבר עם הילדים שלנו על סטריאוטיפים הקיימים בהקשר לדימוי גוף. נסביר להם עד כמה אינן נכונים, כוללניים ולא מציאותיים.
5. יופי פנימי ויופי חיצוני – נחדד אצל ילדינו את האבחנה בין תכונות אופי ואישיות לבין המראה החיצוני.
6. האחר הוא אני – נחזק בילדינו ערכים של הבנה וסובלנות, נבהיר כי קיימים סוגים רבים של מראה וכי ישנה יש שונוּת גדולה בין בני האדם ואין האחד מוטב על האחר.
7. חשיבה ביקורתית – נפתח בילדים את היכולת לסנן מסרים המועברים במדיה הדיגיטלית, למשל על ידי האופן שבו אנו מגיבים למסר המועבר בטלוויזיה (מסרים מטעים ומעוותים בפרסומות, בריאליטי).
8. מילים יפות – נעודד שיח חיובי של הילדים על עצמם, נחזק מסרים חיוביים לגוף.
9. חוסן וכוח פנימי – נעמיק בילדינו את ההבנה כי הם בעלי כוחות ומשאבים רבים, ללא קשר למראה החיצוני שלהם. כך נתחזק עוד קצת במלחמה על דימוי גוף חיובי ובריא.
[/fancy_box]
אנו מגדירים את דימוי הגוף שלנו באמצעות מילים, הן אלה שמעצבות לנו את דימוי הגוף. זהו מעגל סגור המחזק ומתחזק את עצמו. מהו דימוי הגוף? הוא האופן שבו אנו חווים את הגוף שלנו, את צורתנו הפיזית. הוא הביטוי למחשבות ולרגשות שגופנו מעורר בנו.
והמילים הן חרב פיפיות – הן יכולות לחזק את דימוי הגוף שלנו, אך גם לפגוע בו. מהן מילים? מילים הן הביטוי המוחשי (אודיטורי) למחשבות של האחר עליי ולמחשבות שלי על עצמי. למילים ישנה עוצמה אדירה, והיום אפילו מצליחים למדוד אותה – כפי שאציג בהמשך. לא במקרה נכתבו אינסוף פתגמים ואמירות על מילים, וישנה הסכמה עתיקת יומין לגבי עוצמתן. היה זה שלמה המלך שאמר: “חיים ומוות ביד הלשון”: “מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ” (משלי, פרק י”ח, פסוק כ”א). כבר אז הבינו שלשימוש במילים ייתכנו השלכות קשות, עד כדי חריצת הגורל לחיים או למוות.
מוקפים במשפטים קטנים ומזיקים
שלמה לא היה היחיד. “מילים כדורבנות” הם דברי תוכחה; דברים נכונים וחדים שיש לשים לב אליהם (מתוך: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת [=כמסמרות] נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת (קוהלת י”א, י”ב). והרמב”ם אמר: “ישבו ושיקלו הדבר טרם תוציאו אותו מפיכם, כי לא תוכלו להשיבו” ) “איגרת המוסר” ). הרבה יותר מאוחר, הסופר דוד גרוסמן כתב: ” למה לא מחייבים אנשים להוציא רישיונות למלים מסוימות כמו שמוציאים רישיון לאקדח? ) מתוך ספרו “שתהיי לי הסכין”). ישנו אפילו פתגם סיני חכם האומר: “את עינך פקח במהירות ואת פיך באיטיות”, וחלק מכם בוודאי מכירים את הביטוי הלועזי: Change your words change your world.
כשהמילים מתייחסות לדימוי גוף, הן עשויות להיאמר על ידי האחר או על ידי הדובר עצמו. וגם כשאני עצמי מתייחס במילים לגופי, ייתכן כי מילותיי משקפות את האופן שבו גופי נתפס על ידי האחר. שמן, רחבה, גדולה, מכוער, צנומה, גרום, לבנבנה, דוחה, שחורה, יפה, מושכת, דהויה, מחוצ’קן, נוצצת, סקסית, עצמות כבדות, שער מלא – כל אלה הן רק חלק קטן מהמילים המעצבות את תפיסת דימוי הגוף שלי ומשפיעות עליה.
דימוי הגוף שלנו הוא דינמי, והוא מרבה להשתנות במהלך החיים. גורמים רבים עשויים להשפיע עליו – אירועים בחיים, מפגשים, ההקשר החברתי והמגדרי וכמובן גורמי מדיה בסביבתנו המעבירים לנו מסרים (איך צריך להראות, מה יפה ומה לא). דימוי הגוף מושפע גם מההיזון החוזר שאנו מקבלים מהסביבה הקרובה לנו, כמו: “את נראית היום מעולה”, “מה לבשת היום, לא מחמיא לך”, “רזית, נכון?” , “מה יהיה, מתי תפסיק לעלות במשקל? חשבת להתייעץ עם מישהו”?, ועוד. אלה הם מין משפטים קטנים שאנו מוקפים בהם על ידי הסביבה, הכוללת לעתים קרובות אנשים משמעותיים (חברים והורים).
המילים באטלס של המוח
מדענים בעולם הצליחו ליצור “אטלס של המוח”*, החושף לראשונה כיצד משמעות המילים מסודרת באזורים שונים במוח. התצוגה נראית כמו “שטיח” צבעוני הפרוס לאורך ולרוחב הקורטקס (קליפת המח). באמצעות האטלס ניתן לראות בתצוגה צבעונית כיצד המילים והמשמעויות שלהן מתקבצות יחד לאשכולות של “חומר לבן” במוח. כדי ליצור את האטלס תיעדו המדענים את פעילות המוח של הנחקרים באמצעות FMRI בשעה שהאזינו לסיפורים קצרים. לאחר מכן השוו את מלל הסיפורים לנתונים שהתקבלו מפעילות המוח, וראו כיצד מילים שיש ביניהן קשר יצרו גירוי של תגובה עצבית וחיבוריות ביותר מ-50,000 נקודות לכל רוחב הסלברל קורטקס. המדענים לא מצאו אזור ספציפי במוח שאחראי למילה או מושג אחד, אלא אזור מסוים במוח המקושר למספר מילים קרובות כך שהשימוש במילה אחת מאירה אזורים שונים במוח.
באטלס רואים כי מילים ומושגים הקרובים האחד לשני מפעילים אזור דומה במוח. כך למשל, בחלק השמאלי של המוח מעל האוזן ישנו אזור קטן המייצג את המילה “קרבן”. אותו אזור מגיב גם למילה “להרוג”, “הורשע”, “רצח”, “וידוי”. בצד הימני של המוח, בחלק העליון, ישנה נקודה המופעלת על ידי משפחת המושגים: אשתי, בעלי, ילדים, הורים. ועכשיו, כשיש לנו הוכחה מדעית לכך שלמילים יש חותם מוחי וחיבוריות במוח המבטאת משמעות, נוכל להבין טוב יותר מדוע למילים ישנה השפעה כה חזקה על דימוי הגוף שלנו – אותו דימוי מנטלי שיש לנו לגבי תפיסת הגוף. המוח מנציח את המילים הנאמרות לנו, והן נקלטות ומותירות את רישומן.
דימוי הגוף הוא חלק חשוב בתפיסת הדימוי העצמי וערך העצמי הכולל של הילד או הילדה, והשפעתו ניכרת גם במערכות יחסים, בלימודים, בקריירה ואף בשמחת החיים. לאופן שבו אנחנו מדברים על הגוף שלנו יש חשיבות רבה, עד כי דיבור פוגעני עלול לייצר רישום מוחי של דימוי שלילי שעלול להתפתח לפרעה נפשית.
2.Huth et al.,( 2016). Natural speech reveals the semantic maps that tile human cerebral cortex. Nature *
הכותבת היא דוקטור, מומחית בפיתוח חשיבה, יועצת למבוגרים וילדים, חוקרת ומרצה. תגובות ושאלות אפשר להפנות לדוא”ל של ד”ר אשל-קדמי: [email protected]
פילוסופים קטנים: מדוע כדאי שנעודד אותם לשאול גם אחרי גיל ה”למה”?
