אחרי לבטים רבים, הסכמתם שהמתבגר/ת יעשו ניתוח פלסטי, מה צריך להביא בחשבון לפני שניגשים לניתוח, מתי כדאי שייפגשו עם פסיכולוג, ולמה תמיכת ההורים חשובה לפני ואחרי הניתוח?
בני נוער מתחת לגיל 18 מהווים כיום כשני אחוזים מכלל הפונים לביצוע ניתוחים פלסטיים. הנתון הזה נותר, גם בישראל וגם בארצות הברית, יציב פחות או יותר במשך השנים. איך מתמודדים עם דרישה כזו לבצע פרוצדורה לא פשוטה, שיש לה השלכות קבועות על המראה החיצוני? ללא ספק מדובר בסיטואציה מאתגרת להורים. האם לתמוך במתבגר במשאלתו (לעתים בקשה עיקשת ורצון מתמשך), או לנסות להסביר מדוע זה לא נחוץ ולשכנע אותו לסגת? ייתכן גם קושי ברור להבין אם הם בשלים מספיק להחלטה כזו. האם היא מגיעה ממקום של מוכנות נפשית או מלחצים חברתיים ורצון להידמות למישהו אחר.
אילו ניתוחים, מתי, ומדוע?
אילו ניתוחים הם המבוקשים ביותר בקרב בני נוער?
“בקרב בנות ניתוח אף והגדלת חזה הם המבוקשים ביותר”, מפרט ד”ר טל נחליאלי, מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית. “ניתוח אף אפשר לבצע החל מגיל 16-16 וחצי, ואילו על פי הוראות משרד הבריאות, ניתוח הגדלת חזה אפשר לבצע החל מגיל 17 מכיוון שרק בגיל 17-18 מסתיימת ההתפתחות הפיזיולוגית של החזה במקרים מסוימים של א-סימטריה או בעיות בהתפתחות החזה, אפשר, באישור מיוחד, לבצע ניתוח פלסטי בחזה לפני גיל זה.
“בקרב נערים ישנה לעתים בעיה של גדילת רקמת השד (גינקומסטיה), אשר עלולה להוביל לתחושות של מבוכה ולמצוקה חברתית. התופעה בדרך כלל חולפת מעצמה, ולכן במקרים כאלה מומלץ בדרך להמתין. אחוז קטן מהנערים שיסבלו מהתופעה יקבלו המלצה לעבור ניתוח הקטנה של החזה.
“נערים ונערות גם פונים לעתים לניתוח הצמדת אוזניים. אוזניים בולטות הן מקור לסבל חברתי משמעותי. האוזן מגיע ל-90 אחוזים מגודלה הסופי בגיל שש, ולכן אפשר לבצע ניתוח זה כבר מגיל זה. היא מקבלת את גודלה הסופי המלא בסביבות גיל 9-10”, מסביר ד”ר נחליאלי.
מתי עדיף לבצע ניתוחים פלסטיים?
“בדרך כלל מבצעים ניתוחים אסתטיים מזוג זה בתקופות של מעבר, לדוגמה בכניסה לבית הספר היסודי או לפני הכניסה לחטיבת הביניים”, מציין ד”ר נחליאלי. “בשל זמן ההחלמה הממושך האפשרי רבים מנצלים את החופש הגדול כדי לבצע ניתוחים אסתטיים ולחזור ללימודים במראה שונה ומשופר. היתרון בכך הוא שיש זמן החלמה ארוך, ושאפשר לצמצם את הפעילות הגופנית. גם אין מניעה של היחשפות לשמש”.
בני הנוער מגיעים מוכנים
קטין מתחת לגיל 18 חייב להגיע לקליניקה בליווי אחד ההורים, וחתימת ההורים אף נדרשת לביצוע ניתוח כזה. לדברי ד”ר נחליאלי, המנתח מתרשם מבגרותו הנפשית של המתבגר ואף עשוי להפנותו לייעוץ מקצועי כתנאי הכרחי לניתוח. “אם לאחר השיחה עם הנער והוריו אני חש שהוא אינו בשל גופנית או נפשית לכך, אני מבקש ייעוץ נוסף”, הוא מסביר. “חלקם נדרשים להביא אישור מהרופא המטפל, וחלקם מופנים להערכה פסיכולוגית כדי שיבינו את משמעות הניתוח. מניסיוני, אחרי שיחה קצרה עם מטופל, אני יודע להבחין אם מדובר בבעיה כללית של אי קבלת הגוף. ישנם בני נוער שלא יהיו מרוצים, גם אם תוצאת הניתוח תהיה מצוינת. הם יישארו עם תחושה של חוסר סיפוק גדול וציפיות לא ריאליות. במקרים כאלה אני מפנה לייעוץ אצל פסיכולוג”.
עם זאת, ד”ר נחליאלי מדגיש כי רוב בני הנוער, לפחות בחמש השנים האחרונות, דווקא מגיעים לקליניקה כשהם מוכנים וקראו הרבה אודות הניתוח. לדבריו, הם “מבצעים בירורים, נכנסים לפורומים, שואלים שאלות ומבררים משמעויות”.
בניתוח להגדלת חזה, חשוב מאד לערוך תיאום ציפיות בין הרופא והמטופלת. “בנות רבות בגיל הזה רוצות להידמות לנשים בוגרות, ויש לוודא שהדרישות ריאליות ומתאימות למבנה גופן, ולבחור בשתל שיתמזג היטב עם הנתונים הטבעיים של הנערה”, הוא אומר. ד”ר נחליאלי מוסיף שבאופן מפתיע אמהות רבות דווקא מעודדות ותומכות כשמדובר בהגדלת חזה. “רבות מספרות שבתקופה שלהן זה לא היה מקובל”, הוא מספר, “ואומרות שאם זה היה מתאפשר להן, זה היה חוסך להן הרבה מאוד תסכולים במשך החיים”.
עוד כתבות בנושא:
- לא על הלייזר לבדו: “עד גיל 19 לא מומלץ להסיר שיער באמצעות לייזר”
- יישור שיניים: “הילדים שלי מסרבים לעבור טיפול אורתודנטי”
- תרבות הפירסינג: איך להגיב כשהם רוצים לחורר את הלשון?
הניתוח לא ישנה הכול
ד”ר שירן רוזנבלט-שטיין (Ph.D), פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת הכשרה מיוחדת באבחון וטיפול פסיכולוגי בבני נוער, מדגישה את הצורך להיות זהירים בהחלטות לבצע ניתוחים בגילאים האלה. “יש ניתוחים שהם באמת קריטיים, כשמדובר בפגיעה גדולה בהופעה החיצונית כמו מומים שונים או אוזניים בולטות”, היא אומרת, “אבל יש ניתוחים שהם בתחום האפור כמו ניתוחים של הגדלת חזה, ובמקרים כאלה צריך לבחון כל מקרה לגופו”.
לדבריה, הבעיה העיקרית בגילאים האלה היא אי ההלימה בין ההתפתחות הגופנית וההתפתחות הרגשית. “הבעיה היא לבצע ניתוחים בתקופה שבה שהגוף מבשיל אבל הנפש עדיין לא הבשילה”, היא אומרת. “גיל ההתבגרות הוא גיל של אימפולסיביות והשוואות חברתיות. זה כמו בור של רגשות סביב הדימוי העצמי. כשמתבגרים ההתעסקות הזו יורדת. לכן לעתים כדאי להמתין עד שהמתבגר יגבש מעט יותר את הזהות שלו”.
גם היא מסכימה שלפני ניתוח כדאי להיעזר בייעוץ פסיכולוגי, וכדאי אף להמשיך בייעוץ לאחר הניתוח, כדי למנוע תחושות של אכזבה או אפילו “מיני טראומה” אם החלום לא באמת מתגשם. “יכולה להיות תפיסה כזו שהניתוח ישנה הכול, ומפנים לכך זרקור גדול מדי, לדוגמה המשאלה של נערה שהיא תהפוך פתאום להיות הכי פופולרית”, היא אומרת. “אבל זה לא עובד ככה. זה לא ישנה את המעמד החברתי כמו שהמתבגר מצפה. זה משפיע על העולם הפנימי של הילד, אבל לא בהכרח על החיצוני”.
כיצד מתבצעת הפרוצדורה וכמה זמן נמשכת ההחלמה?
“ניתוח הגדלת חזה וניתוחי אף נמשכים כשעה”, מסביר ד”ר נחליאלי. “מדובר באשפוז יום, ובדרך כלל משתחררים הביתה כשחשים בטוב. בניתוח הגדלת חזה מומלץ שלא לבצע פעילויות ספורטיביות במשך שישה שבועות, ובניתוח אף במשך כשבוע. לאחר הניתוח ישנה נפיחות שפוחתת בהדרגה. בניתוחי חזה התוצאה הסופית מתקבלת לא לפני שלושה עד שישה חודשים, ואילו בניתוחי אף, התוצאה הסופית מתקבלת רק כעבור כשנה”.המנתחים גם דואגים לפני כן להתריע שישנם מקרים לא שכיחים בהם מתקבלת תוצאה לא טובה, ושיש צורך לתקן.
ד”ר נחליאלי מדגיש את חשיבות תמיכת ההורים במתבגרים לאורך כל התהליך. “מותר להפגין חששות”, הוא אומר. “אבל אם נתקבלה החלטה, כדאי ללכת עם בני הנוער ללא היסוסים. זה משפר את הרגשת הביטחון שלהם, ומאוד חשוב להתמודדות לאחר הניתוח”.
