fbpx

ילד שלי חכם: איך נראית הורות לילד מחונן?

ילד שלי חכם: איך נראית הורות לילד מחונן?

 

פעם חשבו שילדים מחוננים הם הכי קלים לגידול, שהכי קל להם בחיים, ושהם הכי נהנים מהתואר “הילד החכם בכיתה”. היום מבינים שמחוננות היא לא “הכי”, אלא בעיקר “אחר”. מהם המאפיינים השכיחים של הילד המחונן, ולמה כל כך חשוב לתת מענה לצרכיו הייחודיים? כתבה בשני חלקים

 

יואב בן ה-14 הוא ילד מחונן שאובחן במהלך כיתה ג’, במסגרת המבדקים שמתקיימים בבתי הספר. כיום הוא לומד בחטיבת ביניים במסגרת לימודים רגילה, שמציעה גם מסלולי מצוינות. לדברי אמו יעל, הוא אמנם משועמם מעט מהלימודים הרגילים, אך נהנה מהשתלבותו במסלול המצוינות שבו בחר מבין מסלולי המצוינות המוצעים לתלמידים בבית ספרו. “הוא פורח במסלול המתמטיקה, וקל לו יחסית”, היא מספרת. “במסגרת התוכנית הוא יכול להשתתף בקורס או שניים בטכניון – והם יישמרו לו גם לתואר ראשון בעתיד”.
יעל מתארת את בנה המחונן כילד נוח ועצמאי, הנהנה מתהליך הלמידה אך מתקשה מעט בתחום החברתי. “יש לו מעט חברים, וזה מספק אותו”, היא מספרת, “אבל מהיכרותי עם ילדים מחוננים אחרים, אני יכולה לומר שאין פרופיל קבוע לילד המחונן. לכן, חשוב להתאים את אופי ההעשרה והגירוי האינטלקטואלי לבחירות ולאופי של כל ילד. חשוב לא פחות לפתח אותו גם בתחומים אחרים, שבהם הוא מצטיין פחות. בדרך כלל מדובר בספורט, אמנות ומשחקי חברה”.

“לא קל להיות ילד מחונן”

שיעור הילדים המחוננים מהווה כשלושה אחוזים מסך אוכלוסיית הילדים, מתוכם אחוז אחד בלבד מוגדר כ”מחונני על”. אולם בעשור האחרון ההתייחסות לנושא המחוננות קיבלה תפנית: בעוד בעבר התפיסה הרווחת הייתה כי ילדים מחוננים יצליחו למצות את היכולות שלהם בכוחות עצמם, ללא כל התערבות חינוכית או טיפולית, כיום כבר מבינים שזה לא בהכרח כך. הילדים המחוננים הם בעלי מאפיינים ייחודיים, ועל מנת שהם יוכלו למצות את עצמם דרושה מודעות רבה יותר כלפיהם הן מצד ההורים והן מצד המערכת. בניגוד למה שחושבים, לילד מחונן לא בהכרח קל יותר בחיים וההצלחה אינה מובטחת לו מראש. גם אם הוא מתאמץ פחות מילדים אחרים בתחום הלימודי, הוא עשוי להתאמץ יותר מהם בתחומים אחרים. כל זה אינו סותר את העובדה שתואר “הילד הכי חכם בכיתה” מחמיא מאוד לילד, או ליתר דיוק להוריו. אולם יש לדעת כי התואר הזה כרוך גם בתובנות מסוימות, ובצורך לגלות רגישוּת ומודעות, לצד קבלת כלים מעשיים, רגשיים, קוגניטיביים וטיפוליים.
דפנה תמיר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מנהלת מכון ספירלה המתמחה בעבודה פסיכולוגית עם ילדים מחוננים והוריהם מול המסגרות החינוכיות, קובעת כי “לא קל להיות ילד מחונן”. לדבריה, אתגרי ההתפתחות הרגילה דורשים התאמה בין הילד לסביבתו. ככל שישנה התאמה, כך לכאורה ההתפתחות “שקטה” יותר. “לכן המחוננוּת היא סוג של אחרוּת, ואחרוּת היא לא מילה גסה”, אומרת תמיר. “יש להתייחס למחוננות כאל מערך כולל, שלם ואינטגרטיבי. אם פעם חשבו שמחונן הוא ילד אשר ‘יש לו יותר’ – כלומר יותר אוצר מילים, יותר ידיעות כלליות ויותר הבנה בחשבון – היום כבר מבינים שזה לא בהכרח יותר, אלא אחר. זו מעין חיבוריות מוחית אחרת, לצד מהירות עוררות עצומה”.
אין ספק, יכולות החשיבה הגבוהות כרוכות לעתים בקושי, בעיקר בגיל צעיר. הידע הרב עלול לעורר בילד גם יותר פחדים וחרדות, העושר המחשבתי עלול להוביל אצלו לשפע מחשבות מבלבלות, ההבנה המהירה עלולה לגרום לו להשתעמם בכיתה, והציונים הגבוהים עלולים לבוא על חשבון מקובלוּת חברתית.

 [fancy_box]

האם הילד שלכם מחונן?

אפיונים ייחודיים הניתנים לזיהוי בקרב ילדים ומתבגרים מחוננים:

למידה: חשיבה אנאלוגית ואנליטית, יכולת מהירה לראות תבניות ויחסים, אהבה לאתגרים אינטלקטואליים, יכולת שיחזור גבוהה של מידע.

יצירתיות: רעיונות מקוריים, דמיון עשיר, חוש הומור ייחודי, הפקת הנאה מיצירת השערות.

מוטיבציה: שעמום מעיסוק שאינו מאתגר, הימנעות ממשימות שהוא עלול להיכשל בהן.

ניהול עצמי: עיסוק בבעיות של מבוגרים, נחישוּת ומכוונוּת, נטייה לשאול שאלות רבות, העדפה לעבוד לבד, הימנעות מכישלון.

עוררות יתר כללית: עוררות שעשויה להעצים את התחושות השונות של הילד, מכל ההיבטים: מוטורי, תחושתי, אינטלקטואלי, דמיוני ורגשי.

 באדיבות הפסיכולוגית דפנה תמיר

[/fancy_box]

החוויה ההורית: תובענות מצד הילד

תמיר מספרת, כי הורים רבים מבינים שהילד שלהם מחונן בעקבות החוויה ההורית שלהם – השונה משמעותית מחוויית ההורות שלהם עם ילדיהם האחרים. “הילד המחונן מרבה לשאול את הוריו שאלות על העולם, ולגלות עניין מעמיק בנושאים ‘גבוהים’ לגילו. הוא עשוי להתעניין בנושאים כמו חקר הדינוזאורים והתחממות כדור הארץ, ואפילו לזהות סוגים רבים של מכוניות”.
תמיר אומרת כי האפיונים הללו מובילים הרבה פעמים לחוויה הורית מורכבת, ולתחושת ההורים שהילד תובעני מאוד כלפיהם. “כך למשל, ילד סקרן, עם צורך עז לידע, ידרוש מהוריו לספק לו יותר שעות שיחה וקריאה לבד. בתוך כך, הורים אלה נחשפים למסרים סותרים בנוגע להורות המצופה מהם ולמידת הגמישות והטיפוח שהם אמורים להפגין מול הילד – מה שמקשה עליהם עוד יותר”.
אז אילו הנחיות מומלצות להורים לילד המחונן? תמיר אומרת כי כמו עם כל ילד נחוצה כאן הקשבה הורית, ואף במינון גבוה יותר. “נחוצה הקשבה סקרנית, חוקרת, מתעניינת. זו צריכה להיות הקשבה שאינה נבהלת, אלא שואלת ומעמיקה ויוצרת מרחב משותף יחד עם הילד ועם התהליכים שהוא עובר”.
לדברי תמיר, מכיוון שילדים מחוננים חיים בדרך כלל עם עוצמות רגשיות ואינטלקטואליות גבוהות מאוד ועם עולם עשיר מאוד, הם מתקשים לא אחת לשאת את המחיר שה’כתר’ שלהם גובה מהם. “פנייה לעזרה מקצועית, לפיכך, היא מבורכת”, אומרת תמיר. “היא מאפשרת מקום אמיתי לדיאלוג ולחקר בין שני אנשי מקצוע: ההורה כאיש מקצוע לילד שלו, מול הפסיכולוג כאיש מקצוע תאורטי ובעל תובנות לגבי ילדים, הורות, משפחה וחברה. במפגש ביניהם ההורה מכניס את איש המקצוע לתוך עולמו, כלומר לחוויה ההורית שלו עם הילד, ואיש המקצוע ‘מהלך’ יחד עם ההורה במסע שבין התיאוריה לשטח”. אולם לעתים נדרש כי איש המקצוע יפגוש את הילד, כדי שיוכל לשוחח עמו ולחדד זוויות הסתכלותיות שונות. “מכיוון שאלו הם ילדים חכמים מאוד, המפגש עמם מאפשר מסע מסקרן ביותר, כמו המסע עם ההורים. גם במקרים כאלה, ההורים עדיין מהווים חלק מהותי מהקשר הטיפולי”.

מה בין מחוננות למצוינות?

רוברט סטרנברג, פסיכולוג אמריקאי נודע ואחד החוקרים המובילים בתחום האינטליגנציה, מבחין בניתוחיו בין מחוננות לבין מצוינות. לדידו, מחוננות היא הפוטנציאל בעוד מצוינות היא מימוש הפוטנציאל. ניתן לדמות את הפוטנציאל לכלי הרכב שבו אני נוסע, כלומר התשתית, החומרה. המצוינות דומה לאופן שבו אני נוהג בכלי הרכב שלי וממצה אותו.
הבחנה זו עונה למעשה על השאלה שמטרידה ביותר הורים למחוננים: האם מעצם המחוננות של ילדם מובטחת לו הצלחה בעתיד? תמיר מדגישה כי התשובה לכך היא שלילית, וכי המחוננות היא במפורש רק נקודת ההתחלה. “נושא ההצלחה נחקר היום רבות, ונמצא כי האנשים המצליחים מאופיינים בעיקר ביכולת ההתמודדות עם כישלון וביכולת שלהם לשאת מצבי תסכול. עובדה זו רלוונטית ביותר לילדים מחוננים, מכיוון שעקב כך שהם זוכים בקלות רבה מדי להצלחה מוערכת, חלקם מטפחים אשליה של הצלחה תמידית ללא מאמץ”.
תמיר מציינת כי עם המעבר של התלמידים המחוננים לחטיבת הביניים, שבה הם נתקלים באתגרים לימודיים מורכבים יותר, חלק מהם חווים כישלונות לראשונה בחייהם. “מצב זה מהווה סכנה ל’שלמות העצמי’ – מה שגורם לחלק מהילדים הללו לחוות תהליך הימנעות, העלול להוביל אפילו לתת השגיות”.
נשאלת השאלה האם יש הכרח לאבחן ילד מחונן ולמעשה לתייג אותו ככזה, ומה בעצם הטעם בכך. לדבר תמיר, “אבחון מחוננים הוא חשוב, אך אסור שיהווה מטרה בפני עצמה. ברגע שהאבחון נעשה כראוי, הוא מאפשר תהליך התבוננות של הילד או הנער על עצמו, על מאפייניו, על כוחותיו ועל קשייו, באמצעות הפסיכולוג המאבחן אותו”. לדברי תמיר, באבחון של הילד המחונן מתקבלת תמונה שלמה ואינטגרטיבית לא רק על תפקודי החשיבה ומאפייניה, אלא גם על היבטים נוספים הפועלים באופן הדדי עם תפקודי החשיבה הללו. “מטרת האבחון היא לחבר בין כל המאפיינים וליצור רשת אחת, שתכלול את תחומי האבחון השונים להבנה כוללת על הילד”, מסבירה תמיר, אך מדגישה כי הילדים המחוננים מאתגרים את ‘חוברת התשובות’ הרגילה שהפסיכולוגיה מכירה, ולכן חשוב שהפסיכולוג המאבחן יהיה בקיא בעולם המחוננות. “באבחון של הילד המחונן, מדד האינטליגנציה המספרית, כלומר ציון ה-IQ, הוא המדד השטחי ביותר. הסיבה לכך היא כי מדובר בילדים בעלי חשיבה מורכבת, שחלק ממאפייניה היא היכולת ליצור תיאוריה על העולם. על כן, לפעמים תשובותיהם יהיו שגויות מבחינה מדעית, אך ילמדו אותנו על החשיבה המיוחדת כל כך שלהם”.

לחלק השני של הכתבה: תהליך איתור התלמידים המחוננים ואופן ההתמודדות עמם במערכת החינוך  

אמא שואלת: “הוא מחונן, אך לומד מה שבא לו. מה עושים”?

חנוך לנער על פי דרכו: על מערכת החינוך כמערכת של “ציונים”

המעבר לחטיבת הביניים עבור תלמידים עם קשיי קשב וריכוז

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.