fbpx

מדען-מורה במכתב לשר

מדען-מורה במכתב לשר

 

ד”ר רמי קאליר סבור כי ניתן לשפר את תהליך הלמידה ולקצר את שנות הלימוד, כדי שהתלמידים יצאו לשוק העבודה בגיל צעיר יותר ומצוידים בכישורי למידה ובכישורי חיים. בינתיים התלמידים משועממים, יוצאים לעבוד בגיל מאוחר, ורבים מהם נאלצים לעשות הסבה בגיל 40

 

כמו אומות רבות גם אנחנו מצהירים, ובצדק, כי המשאב העיקרי שלנו הוא כוח אדם מלומד ומיומן. מלבד ההשקעות בתחום החינוך במדינה אנו עדים להשקעות בחינוך של תאגידים בינלאומיים, במטרה לבנות מאגרים של בעלי ידע ומקצוע. מאגרים אלו הם, אחרי הכול, המקור ליזמים. ואכן, בחינה מספרית של ההשקעות בחינוך מראה כי הן הולכות וגדלות: נוספו עוד שנות לימוד ועוד מקצועות לתוכניות הלימודים, נבנו מבנים משוכללים, הושקע הון עתק על מנת שכמה שיותר תלמידים יזכו בתעודת בגרות. אז איך זה שלמרות השקעות הענק, רמת החינוך הולכת ויורדת?

‘בוגרים בעלי יכולות למידה’, במקום ‘בעלי תעודות’

לכאורה, כל ההשקעה הזאת בחינוך צריכה להיגזר מהצרכים של שוק התעסוקה. אבל  למעשה, מכיוון שתקופת הלימוד רק הולכת ומתארכת התלמידים יוצאים לשוק העבודה בגיל מאוחר יחסית. תכופות מתברר לאדם שאין כל כך תועלת וצורך במה שלמד, וגם אם הוא נקלט במקום עבודה יש סבירות רבה לכך שסביב גיל 40 הוא יצטרך לעשות הסבה וללמוד מקצוע חדש. בגיל 50 פלוס הוא יוצא בלי ברירה לפנסיה תקציבית.
כלומר, כל ההשקעות הן חסרות תועלת, משום שהן לא מגדילות באופן משמעותי את האפקטיביות שבלמידה. לכן השינויים המתבקשים צריכים להוביל לשיפור ולקיצור תהליכי הלמידה, ולהביא לכך שהתוצר יהיה ‘בוגר בעל יכולות למידה’ ולא ‘בעל תעודה’. וכדי שלא נצטרך להתחיל לחפש דרך להחזיר את הכישרונות שברחו מהאוניברסיטאות, השינוי הזה חייב להתחיל כבר בשנות הלימודים הראשונות.
כמעט כל איש חינוך יסכים עם העובדה שניתן לקצר את שנות הלימוד בשנתיים עד שלוש, לו היו מלמדים אחרת (וכמובן מלמדים דברים מועילים). לו היו מלמדים בדרכים שמאתגרות ומעוררות עניין וסקרנות בתלמידים – דרכים  שהוכיחו עצמן לאורך דורות של למדנים. התועלת שצפויה למשק המדינה כתוצאה משינוי כזה היא עצומה, לעומת ההוצאות שיידרשו ליישומו. הוצאות אלו, אגב, הן זעומות ביחס לסכומים המוצאים כיום במערכת לריק.

איך נגרום לילדים לרצות ללמוד?

בתחרות על זמנם ומרצם של הילדים  משתתפים כיום גורמים שלאו דווקא עוסקים בחינוך. אלו  מנצחים על מערכת ההוראה הפורמלית, ללא שום מאמץ מיוחד, ולמעשה המערכת הזו שקופה עבורם. התלמידים מצדם אינם רואים מהי התועלת ואיזה קשר יש בין החומר הנלמד לבין כישורי החיים הנחוצים להם, והתוצאה היא – תלמידים משועממים. עם כל ההשלכות הנובעות מכך.
בעיית היסוד, אם כן, היא “חוסר אתגרים לימודיים”, והיא זו שגוררת שעמום מצד התלמידים. ייצור אתגרים הולמים אינו אתגר חדש, ואפשר לצטט גדולי עולם בנושא. וינסטון צ’רצ’יל, למשל, אמר: “אני אוהב ללמוד, אבל שונא שמלמדים אותי”.
אולם יש גם לכך פתרונות מצוינים, כמו הספר המקסים של מרק טווין  “תום סויר” – הממחיש איך עבודת סיוד גדר הופכת מעונש למשהו  מבוקש.

 הנה קטע קצר מתוך הספר: “תום אמר לנפשו שאחרי הכול אין העולם נבוב כל כך. הוא גילה חוק גדול של מעשי אדם, בלי לדעת זאת – לאמור, שכדי לעורר באיש או בילד חמדה לאיזה דבר צריך רק שיהיה הדבר קשה להשגה. אילו היה פילוסוף גדול וחכם, כמחברו של ספר זה, היה מבין עכשיו שעבודה פירושה כל מה שאתה אנוס לעשות, ושמשחק פירושו כל מה שאינך אנוס לעשותו”.

 כדאי שניתן דעתנו על שיטת הלימוד הנוכחית, שבה הכל לעוס עד זרא והכול ברור וידוע מראש. נראה לי שזה כבר כמה דורות שתלמידים מבקשים להעביר לנו את המסר, שניתן להם לעשות דברים בעצמם. ממש כמו תינוק שגדל מעט ורוצה לאכול לבד וללכת לבד, בלי לחשוש שמא הוא ילכלך או ישבור. כל שהוא זקוק לו זה מעט השגחה.

 הכותב הוא דוקטור בכימה אורגנית וביופיזיקה, מפתח תוכניות ייחודיות ללימודי מדעים, מדריך בתוכניות מחוננים ומאותרים. לדבריו, “עושה זאת ללא מעבדות וללא ציוד מיוחד. כמו ניוטון – רק תפוח ועץ”

תלמיד תיכון במכתב לשר: יש לשים קץ להשתעבדות להישגים וציונים

אונס וירטואלי: נערות ערומות מול כל השכבה. בסלולר ובפייסבוק

נשיות וקיירה: מה בדיוק יש לנשים המצליחניות שחסר לך?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

תגובה אחת

  1. כמה שזה נכון! קדימה האם מישהו במשרד החינוך יאמץ אותו ואת שיטתו!

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.