העתקה בבחינות, ובייחוד בבגרויות, היא אחת התופעות החמורות והמטרידות שעמן מתמודדת מערכת החינוך. מהם הגורמים לעלייה בהיקף התופעה, איך מתייחס משרד החינוך לנושא, מה עובר על הילדים עצמם, ומה אנחנו ההורים יכולים לעשות בעניין? כך נגרום לילדינו להפסיק לפזול הצידה
עם יד על הלב מי מכם לא פזל הצידה בזמן מבחן? מי מכם לא הכין “שליפים” לפחות פעם אחת בחיים, גם אם ברגע האחרון השתפנתם ולא השתמשתם בהם? כולנו הרי היינו שם, במרדף האינסופי אחר ציונים גבוהים, בצורך לרצות את המורים וההורים, בפחד מפני כמות החומר האדירה ובתחושת התסכול מאי ידיעת התשובה הנכונה. אבל תופעת ההעתקה במבחנים כבר מזמן פרצה את גבולות הפזילה התמימה והשליפים החובבניים. לאורך השנים, שיטות ההעתקה השתכללו והפכו למתוחכמות בהרבה, ובהתאם לכך גם היקף התופעה הולך וגדל.
[fancy_box]
מדברים על זה
תנו לילדכם עצות איך להימנע מהעתקה!
שפר מיומנויות למידה והיבחנות: רגע לפני שאתה מחליט להעתיק, קרא את המבחן לאט לאט, קרא היטב את ההוראות, בדוק כיצד הוא מחולק ומה המבנה שלו, בדוק כמה אחוזים מהציון מקבל כל חלק. כאשר כל הנתונים לפניך תוכל לחוש שליטה גדולה יותר, לתכנן את הזמן ולענות על השאלות ביעילות רבה יותר.
- השהה את ההעתקה, עצור לחשוב ולנשום: ברגע שאתה חש את הדחף להעתיק, קח דקה לנשימה. חשוב מהו הנזק הכי גדול שיכול להיות לך אם לא תעתיק (אולי הוא לא כל כך גדול?). לאחר מכן חשוב מה יכול להיות הנזק אם תעתיק (אולי זה לא ממש כדאי?).
- כבר העתקת פעם? השאר את זה מאחוריך! אם זה קרה פעם אחת העולם לא התהפך, וזה לא אומר שמהיום אתה מעתיקן. פשוט, להבא אל תעתיק.
- סמוך על עצמך וחשוב על העתיד: אני מעתיק, מה זה אומר עלי? העתקה היא אסורה ובלתי מוסרית. מה זה אומר עליך כבוגר שמעתיק? האם אתה מעוניין להתמודד עם בעיות בכוחות עצמך ולסמוך על היכולות שלך, או לפנות לגורם חיצוני?
- מי אמר שהעתקה זה “קול”? אתה חושב שההעתקה תהפוך אותך לאחד מהחבר’ה? שאל את עצמך, האם אתה מעתיק כדי למצוא חן בעיני החברים, או האם אתה מעתיק ומרגיש שאתה גיבור כי ניצחת את המערכת?
העצות באדיבות ד”ר פזית קורן, מנחה סדנאות לכתיבה מקצועית אקדמית, מפתחת תוכניות לימודים
[/fancy_box]
העונש: השעיה משלושה מועדים
תופעת ההעתקה מתחילה לעתים כבר בחטיבת הביניים, בבחנים ובמבחנים המתקיימים באופן שוטף, בעבודות להגשה ואף בשיעורי הבית. יחד עם זאת, על פי סקר שפרסם באחרונה ארגון המורים, כמות ההעתקות עולה ככל שעולים בסולם הכיתות: כ-59 אחוז מתלמידי כיתות ז’ אמרו שהם העתיקו במבחן במשך השנה הנוכחית, לעומת כ-90 אחוז מתלמידי כיתות י’ שהודו בכך.
במרץ הקרוב יתחילו תלמידי בתי הספר התיכוניים לגשת לבחינות הבגרות, בצל לא מעט פרשיות העתקה חמורות שנחשפו בשנים האחרונות. רק לפני חודשים אחדים החליטה ועדת טוהר הבחינות במשרד החינוך לפסול בצעד חריג במיוחד את מחברות הבחינה של 170 תלמידי כיתות י’-י”ב מבית הספר התיכון המקיף בכפר קאסם, בעקבות מה שכונה “העתקה המונית” והתרחש בתוך רעש, המולה של החלפת פתקים בין התלמידים והעתקות בעזרת הטלפונים הסלולריים. אבל כפר קאסם לא לבד. בשנת הלימודים תש”ע, ביטל מנכ”ל משרד החינוך את ההכרה בציונים השנתיים של שישה בתי ספר בארץ, עקב מספר גדול של מחברות שנחשדו באי קיום טוהר הבחינות.
באילו צעדים נוקט משרד החינוך בישראל כדי להתמודד עם תופעת ההעתקה במבחנים ולצמצם אותה?
“המשרד רואה בטוהר הבחינות ערך עליון ופועל בנחישות לשמירה על העיקרון הזה”, נמסר לנו מדובר משרד החינוך. “בהתאם לכך, מופעלים אמצעים שונים לצורך אכיפת הנושא, כמו כנסים מקצועיים למנהלי בתי הספר שבהם היקף התופעה גדול יותר, הגדלת מספר המשגיחים וכן שליחת בקרים לסניפי הדואר שבהם מאוחסנים שאלוני הבחינה על מנת שיוודאו את אטימות שקי השאלונים עד הגעתם לבתי הספר. יתרה מזו, הוחמר העונש לתלמיד שהפר את טוהר הבחינה ביותר משאלון אחד באותו מועד – במקרה כזה, התלמיד יושעה מהיבחנות עד לשלושה מועדי בחינה עוקבים”.
ומה קורה אם התלמיד העתיק בשאלון אחד בלבד?
“אם התלמיד העתיק בבחינת בגרות אחת, ההחלטה באילו אמצעים לנקוט נתונה לשיקול הדעת של הנהלת בית הספר”.
בין מוסר גבוה להעתקה בבחינה
איך ניתן להסביר את העובדה שעל אף שמערכת המוסר מפותחת יחסית אצל ילדים בגיל ההתבגרות ועל אף הבנתם כי מדובר בפעולת מרמה לכל דבר, ישנה כמות בלתי מבוטלת של תלמידים שמעתיקים במבחנים? פזית קורן, דוקטור לחינוך, מומחית לכתיבה מקצועית המנחה סדנאות חינוך ומפתחת תוכניות לימודים, מסבירה: “מחקרים מראים שתופעת ההעתקה מגיעה לכל האוכלוסיות, אם כי היא נמצאת באחוזים גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות חלשות”. את ההפרה המודעת של האיסור המוסרי הזה על ידי בני נוער, היא מנמקת בארבעה אופנים:
- דחף הישרדותי: אותו מכניזם שמעודד אותנו לשמור על עצמנו במגוון סיטואציות, פועל גם במהלך מבחן. הדיבור העצמי שחולף בראש ואומר ‘אם לא אצליח במבחן אני לא אשרוד, לא אעמוד בציפיות, אאכזב את הוריי, את עצמי הוא זה שדוחף תלמידים רבים למקום הזה – כמו אינסטינקט – על אף הידיעה שהם פועלים באופן לא תקין.
- שינוי בסקלה של המוסר: רבים טוענים כי ישנה התרופפות בערכי המוסר, וכי התנהגויות שנחשבו בעבר כלא מוסריות הפכו לנורמה. במידה רבה, מי שלא מעתיק היום נחשב “חנון”.
- מרד הנתפס כלגיטימי: ישנם מקצועות, תחומים או מבחנים שנתפסים על ידי חלק מבני הנוער כפחות פרקטיים ופחות משמעותיים עבורם. כך למשל כשהם חשים שמדובר בתחום שממילא ‘לא נוגע להם’, או כשאמצעי ההערכה לא תואם מבחינתם את הלוגיקה הפנימית (כאשר מורה מחליט, נגיד, שמבחן יהווה רק 20 אחוז מהציון הכולל, התלמיד עלול לתפוס את המבחן ככזה שלא שווה להתאמץ עבורו). במקרים כאלו, יש לפעמים לגיטימציה גבוהה יותר להעתיק, ובדרך עקיפה – ובעיני בני הנוער אף לגיטימית – למרוד במערכת.
- הקלות הבלתי נסבלת של ההעתקה: עבור תלמידים חלשים ותלמידים שמבקשים לעשות “קיצורי דרך”, המערכת מספקת לעתים מבחנים לא יצירתיים בעליל, שהופכים את ההעתקה למשימה קלה. כאלה הם מבחנים זהים המתבצעים בכיתה צפופה ואינם פונים לרמות גבוהות של חשיבה.
בעד ונגד ענישה בהעתקות
כשמדובר בבחינות הבגרות קיימת מערכת ענישה ברורה ופעולות למניעת העתקה. אבל מה קורה בכיתות הנמוכות ובמבחנים המתקיימים במתכונת כיתתית רגילה? מה דינו של תלמיד שנתפס במעידה חד פעמית, כשפזל הצידה לבחינה של חברו? כיצד יש לנהוג עם תלמיד שנכנע ללחץ או למצפון החברתי והניח לחבר היושב לצידו באותו שולחן להעתיק מטופס הבחינה שלו? זכור לי, למשל, מקרה שבו מורה חילקה לשניים את ציון הבחינה של התלמיד שנתן להעתיק – כך שכל אחד, הן המעתיק והן זה שאיפשר את ההעתקה, קיבל 45. זאת בזמן שהציון המלא של פותר הבחינה היה צריך להיות 90.
בעניינים האלה, מסבירים לנו במשרד החינוך, כל עניין נבחן לגופו בהתאם לשיקול הדעת של המורה או המחנך. גם ד”ר קורן מאמינה כי הסמכות לפעול בעניין צריכה להיות בידי המורה, מכיוון שהיא מכירה את תלמידיה מקרוב ולבטח תדע לזהות את הרקע להעתקה. “ישנם מקרים שבהם ילדים צייתנים ופרפקציוניסטים שמעולם לא העתיקו עושים זאת פעם אחת כחלק ממרד בריא, אחרים מעתיקים מתוך הרגל, ויש את אלו שחוששים להיות מוקעים חברתית ולכן מאפשרים להעתיק. גיל ההתבגרות הוא גיל רגיש ולתוך הלמידה נכנסים פקטורים של מקובלוּת בחברה ועוד. לכן, נדרשת מהצוות החינוכי גם מעט רגישות”, אומרת ד”ר קורן. היא מדגישה כי “המסר צריך להיות ברור שהעתקות הן פסולות מכול וכול”, אך יחד עם זאת אינה רואה בענישה כלי יעיל. “אני מאמינה כי בדיקה עצמית של המורה במקרה של העתקה המונית, למשל, לימוד טכניקות שונות ללמידה ושיחות בנושא העתקה יכולים להועיל יותר מאשר ענישה – שעלולה דווקא להחמיר את התופעה”.
ד”ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של החינוך והמשפחה ומרצה במכללה למינהל, סבורה אחרת. לדבריה, “העתקה במבחנים כמוה התחמקות מתשלום מס – מי שיכול לעשות זאת עושה. לכן המסר חייב להיות נחרץ וחד משמעי: העתקה היא דבר פסול שיש למגר אותו. לצערי, ישנה לגיטימציה מוסווית סביב הנושא. האם להעתיק שיעורי בית זו העתקה? האם להעתיק מהוויקיפדיה באינטרנט זו העתקה? מתי אנו מרשים העתקה ומתי אנו אוסרים אותה? סביב כל השאלות האלה ישנה עמימות”.
כדוגמה למסר הכפול הקיים בחברה בנושא העתקות, ד”ר פסטרנק מציגה מחקרים שמראים כי המורים הם המעתיקנים הגדולים ביותר בזמן שהותם במסגרת לימודית. “משמעות הדבר היא שאדם מתנהג לפי הסטטוס שלו, ולכן כשמורה נמצא בסטטוס של תלמיד הוא מעתיק ואילו כשהוא בסטטוס של מורה הוא מנסה למנוע העתקה. המחקרים האלה מראים על הסתירה הפנימית שקיימת אצל המורים עצמם”.
ד”ר פסטרנק קוראת לאנשי החינוך ולחברה ולהורים גם יחד להסיר את העמימות סביב מושג ההעתקה. “צריך לקבוע כללים לגבי מהי העתקה, מתי היא מתרחשת ומתי מדובר ברמאות. כרגע קיים תחום אפור, שתלמידים רבים רואים בו חלק ממיומנויות הלמידה ולא משהו בלתי מוסרי”.
אם כך, מהו לדעתך הפתרון לבעיית ההעתקה?
“הפתרון נמצא באכיפה של עבודה עצמית מצד הילד ובהסתכלות על התלמיד באופן הוליסטי, כך שיינתן מקום לכל צורות הלמידה ולכל המקומות שבהם התלמיד יכול להביא לידי ביטוי את הידע שלו”, מסבירה ד”ר פסטרנק. בד בבד, כאמור, היא ממליצה על קביעת כללים ברורים. “צריך להיות ברור לכול שהעתקה בעת מבחן היא נגד ההוראות, ושזה המקום שבו תלמיד צריך להראות מה הוא יודע ולא מה השכן שלו יודע”.
הדור הבא: שילוב משחקי מחשב בלמידה
למדו אותם ללמוד: כך תהיו בשבילם המורים הפרטיים הכי טובים שיש
מה נאכל היום? הדרך לתזונה נכונה בעידן הג’אנק פוד
