fbpx

פוביה ממחשבים

פוביה ממחשבים

סבתא שרה קוראת לחבריה להתלמד אצל הנכדים

לאחר שהחברות שלי קוראות את הבלוג, הן מתקשרות אלי בטלפון ומגיבות על הכתוב.
אני מקשיבה לכל אחת מהן ואומרת: “אני שמחה שקראת, שמחה שיש לך מה לומר בנושא, אבל חבל שרק אני שומעת את התגובה. תגיבי באתר, אנשים נוספים יקראו את דברייך, אולי אפילו יגיבו עליהם”.

חברה אחת עונה:”בקושי למדתי לכתוב מיילים, את רוצה שאכתוב באתר של אינטרנט?!”
חברה אחרת אומרת:” יש לך דרישות מוגזמות! אפילו על הזיכרון של הסלולרי החדש שלי עדיין לא התגברתי…”.
גם החברה השלישית, הרביעית והחמישית – כולן מתלוננות על הקושי שלהן להדביק את הטכנולוגיה המתקדמת: מחשב, אייפד, אי-פוד, סמארט-פון, מה להן ולמכשירי העינויים הללו?

אבל רגע אחד, חשוב שנגיב על פרסומים שונים שקשורים לחיינו! חשוב שישמעו את קולנו גם באינטרנט. עדיין יש לנו מה לומר. עובדה!
אז מה דעתכם? אולי כל סבא וסבתא יבקשו מהנכד ומהנכדה שיסבירו להם בקצרה, ממש בקצרה, איך נכנסים למשבצת “תגובה” בבלוג, ובכלל באתר אינטרנטי? איך ממלאים את הפרטים הדרושים? איך כותבים ואיך שולחים?
הנכדים שלנו הרי יודעים איך מגיבים באתרי האינטרנט. זה בטוח. הם הרי נולדו אל סביבה של “דברים טכניים”. להם, בדרך כלל, אין רתיעה מ”דברים כאלה”. אני משערת שהם ישמחו להיות “היודעים”, “המתמצאים”, וללמד את סבא וסבתא דבר שהם טובים בו, ואילו סבא וסבתא –בורים בו. אז נסו שיעור במחשבים עם הנכד והנכדה, אני בטוחה שהוא יתרום לתקשורת המשפחתית.

ומה אתן אומרות, סבתות? אשמח לקרוא את תגובותיכן (גם סבים יכולים).

לפוסט הקודם של שרה: אם לסבתא היו גלגלים

הילדים גדלו? נגמרו התירוצים!

רוצים לעצב את חדר הילדים מחדש?

עוד בנושא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.