fbpx

גנרל חורף

גנרל חורף

 

ילדים ובני נוער שאוהבים את הים ורגילים לתנועה מתמדת, עלולים לחוות דיכאון במהלך החורף הסגרירי והאפור. איך מזהים דיכאון חורף אצל מתבגרים? אילו סוגי טיפול קיימים? ואיך נוכל לעזור להם להסיר מעצמם את “שמיכת האדישות” ולהשיב להם את האנרגיות החיוניות לגילם?

החורף כבר כאן. הוא תפס אותנו השנה מעט מוקדם מהרגיל, על אף שחלק גדול מאתנו כבר ייחל לכך שהחום הגדול יחלוף. ולמרות שמדובר בחורף הישראלי ולא בחורף האירופאי, הסערה שהתחוללה כאן בשבוע האחרון לא הניחה לנו להתעלם מהרוחות הקודרות והאפרוריות שהוא מביא איתו – כמו גם להתקצרות המשמעותית של שעות האור בחוץ.

גם לילדים שלנו קשה להתעלם מהשינויים המתרחשים סביבם. מתבגרים ובני נוער שרגילים להימצא בתנועה מתמדת ולנהל את חייהם בקצב מהיר (ולא רק בפייסבוק) עלולים לחוש דכדוך הולך ומתעצם, ואף לחוות דיכאון בעקבות השינוי המשמעותי במזג האוויר. תופעה זו, המכונה בשם “דיכאון חורף” (וגם “דיכאון עונתי”, “תסמונת דוב”, או במונח המקוצר SAD – Seasonal Affective Disorder) – אינה מדלגת על בני נוער, אף כי שכיחותה הגבוהה ביותר היא בין הגילאים 35-20, בעיקר אצל בנות.

[fancy_box]

יוצאים מהדיכאון:

כלים עבור המתבגר לסילוק הדכדוך בחורף


  • חשיפה לשמש ולאור יום למשך שעה שלמה: אם דרך יציאה מהבית, ואם דרך פתיחת התריסים והחלונות המוגפים בחדר.
  • תנועתיות: האנדורפינים המופרשים בפעילות כמו הליכה, רכיבה, ריצה וריקוד הוכיחו עצמם כנוגדי דיכאון. השפעתם גוברת על השפעת תרופות כימיות נוגדי דיכאון.
  • השכמה מוקדמת: קיצור שעות השינה מפחית את ייצור המלטונין ומגביר את ייצור הסרוטונין (האחראי על מצב הרוח).
  • השתתפות בפעילות חברתית: חוגים, סדנאות, חברים ובילויים.
  • האזנה למוזיקה שאוהבים: מוזיקה משפיעה לטובה על מצב הרוח, ומניעה לפעולה.
  • עיסוי: משמש כזרז להפרשת אנדורפינים ומשרה שלווה, רוגע והרגשה טובה.
  • תזונה נאותה: תפקידה לשמור על רמה יציבה של סרוטונין ועל תחושת שובע לאורך זמן. מזונות מומלצים: פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים (לשמירה על רמת סוכר יציבה ושליטה על הצורך לזלול), דגים עם אומגה 3, קטניות, ירקות ופירות לא מקולפים, אורז מלא, עדשים, כוסמת, בטטות, לחם שיפון, מרקים, שיבולת שועל, ומזונות מחממים כמו קינמון.
  • תוספי מזון: במידת הצורך, אם אינם מגיעים למתבגר בתזונה: אומגה 3 (לשיפור מצב הרוח), ויטמין C (עוזר לשמירה על ערנות וחיוניות), ויטמיני B השונים (נוגדי דיכאון ומעורבים ביצירת סרוטונין), פולן (מונע דיכאון ומשפר תהליכים ביולוגיים בגוף, נותן כוח ומגביר מרץ).
  • מודעות: במידת הצורך, פנו לעזרת איש מקצוע.

[/fancy_box]

איך מזהים דיכאון חורף?

דיכאון חורף קל מאוד לזיהוי אצל ילדים: הם ממאנים לצאת מהמיטה יום אחר יום ולכן נעדרים לעתים קרובות מבית הספר, הם מאבדים עניין בבני המשפחה ובנעשה בבית, הם עטופים במעטה של שמיכת האדישות, אינם רוצים לראות אף אחד וגם אינם מעוניינים להיראות. לעתים קרובות, היום הופך אצלם ללילה (הם ישנים באמצע היום בכל הזדמנות – שימו לב לכך בחופשת חנוכה) ולהפך (בלילה הם ערים ועסוקים באכילה). כתוצאה ממחסור באור יום והריבוי בשעות חושך, נוצר אצלם שיבוש גם בבקרת השעון הביולוגי. תסמינים מוכרים נוספים: חוסר אנרגיה, עייפות בלתי מוסברת, תיאבון בלתי נשלט ועלייה במשקל, מצב רוח ירוד, קשיים בריכוז ואבדן חיוניות. מטבע הדברים, הצירוף של גיל ההתבגרות ודיכאון חורף עלול להוביל אצל ילדים ובני נוער לבעיות ולקשיים נוספים – בהיבט החינוכי והמשפחתי כאחד.

מה בעצם קורה בגוף?

ישנם גורמים חיצוניים המשפיעים על הפיזיולוגיה בגוף ועל פעילות המוח, שמובילים לתופעת הדיכאון העונתי. “שעון החורף” הוא אחד מהם: עם שקיעת השמש עולה רמת המלטונין – דבר המאפשר הירגעות ושינה טובה. באופן סימולטני, רמת ההורמון “סרוטונין” יורדת במוח – מה שתורם גם לתחושת שובע.
בבוקר, בשעות האור, ייצור המלטונין נפסק, ובזמן שהרמה שלו יורדת עולה רמת הסרוטונין – ויחד עמו גם מצב הרוח. אור היום משמש, אם כך, מעין וסת טבעי המאזן בין תחושת רוגע להתעוררות. אולם כמות האור הקטנה בחורף מובילה לעלייה ברמת המלטונין ולירידה ברמת הסרוטונין. לכל זה מצטרפים כאמור החושך, האפרוריות ומזג האוויר הסגרירי, שעלולים להחמיר עוד יותר את מצב הרוח של הנער/ה.

אילו סוגי טיפול קיימים?

טיפול תרופתי: הרופא שמזהה כי הצעיר/ה סובל/ת מדיכאון עונתי עשוי להציע טיפול תרופתי, הנחשב כשנוי במחלוקת בייחוד כשמדובר בגילאים צעירים. נמצא זה מכבר כי ילדים ומתבגרים שנוטלים תרופות כימיות נוגדות דיכאון נעשים לעתים דיכאוניים ואובדניים יותר. ישנן עבודות שמראות כי תרופות אלה מגבירות נטיות לאלימות, התקפי זעם, אדישות לחיים והתנהגויות מוזרות. וברגע שמתחילים ליטול תרופות אלו – קשה להפסיק. מעבר לכך, מנהל התרופות והמזון מזהיר מפני הסיכון להתאבדות עקב השימוש בנוגדי דיכאון, בעקבות מחקרים קצרי טווח שנעשו בתחום.

 

מכל הסיבות הללו, להורים למתבגר הסובל מדיכאון חורף מומלץ להיעזר בשיטות שמציעה לנו הרפואה ההוליסטית והטבעית להתמודדות עם התופעה. הנה שלוש מהן:
הומיאופתיה: תרופה הומיאופתית תירקח לנער באופן אינדיבידואלי, תוך התאמה לתפיסת המציאות הייחודית שלו והדרך שבה הוא חוה את מצבו. התהליך ההומיאופתי מתבצע באמצעות שיחות ,נטילת הרמדי (התרופה) ההומיאופתית, ומפגשי מעקב, והצלחתו תלויה בשיתוף פעולה מלא בין המתבגר למטפל בו. ההשפעה יכולה להיות  מרחיקת לכת: המתבגר מתחיל לצאת מהבית, לבקר חברים, ולהתעורר בבוקר עם מרץ וערנות, חיוניות ושמחה.

הטיפול הפסיכו-קריאטיבי (קשר בין נפש ליצירה): על פי התורה הפסיכו-קריאטיבית, דיכאון ואכילת יתר הינן התמכרויות. ההתמכרות היא לחיים חסרי תשוקה ועניין, שאינם טבולים ביצירתיות ושמחה, ומכאן התפיסה שכדי לצאת מהדכדוך – על המתבגר לעבור תהליך של גמילה באמצעות “תרופות פסיכו-קריאטיביות”. הכוונה היא כמובן לא לתרופות כימיות, אלא לאיכויות טבעיות שהשפעתן ניכרת בזמן קצר וללא תופעות לוואי. הטיפול הפסיכו-קריאטיבי כולל מפגשים בני שעה, שבמהלכם נעשית עבודת תרגול ואימון באמצעות כתיבה, שיחה ומשימות בית. המטרה היא לעזור למתבגר לצאת ממצב דיכאון אל החיים המהנים, מלאי התשוקה והחיוניות – וזאת תוך נטרול הביקורת, הגברת ההערכה והאהבה העצמית, והזדמנות להכנסת היצירתיות באמצעות שימוש בדמיון ויכולת ההמצאה.

ציור אינטואיטיבי לריפוי: שיטת ריפוי נוספת, הפותחת שער ליצירתיות ולשינויים חיוביים בחיים. השיטה שמה דגש על ספונטניות, משחק, יכולת המצאה, ביטוי ודמיון. הציור האינטואיטיבי מאפשר לאדם בכל גיל ללכת בדרך השינוי, לשוב אל כוחותיו הטבעיים ולהיות מי שהוא באמת.

הכותבת היא בעלת המרכז “לצייר את השינוי”, רוקחת בעברה, מרפאה דרך הומיאופתיה ונתיבי היצירה הספונטנית (טיפול פסיכו-קריאטיבי  וציור אינטואיטיבי) www.estherart.com
www.sthomeopathy.com


הילדה שלך עצבנית לפני ובזמן המחזור? יש מה לעשות

בתוך כל מתבגר/ת יש אמן. כך תוציאו אותו החוצה!

מה משותף לזברה ולנערה מתבגרת? שתיהן נשארות נאמנות לפיג’מה שלהן

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 תגובות

  1. “ישנן עבודות שמראות כי תרופות אלה מגבירות נטיות לאלימות, התקפי זעם, אדישות לחיים והתנהגויות מוזרות. וברגע שמתחילים ליטול תרופות אלו – קשה להפסיק.”
    נדמה לי שלטענות כאלו כדאי להביא סימוכין. הרי נמצא גם שישנם טיפולים “משלימים” שיש להם תופעות לוואי ושעלולים להזיק. השאלה היא לא האם יש תופעות לוואי אלא עד כמה הן חמורות וכמה נפוצות.
    ספציפית לגבי רשימת תופעות הלוואי – נטייה לאלימות, התקפי זעם, אדישות לחיים והתנהגויות מוזרות – הן לא מתופעות הלוואי הנפוצות של תרופות ממשפחת ה-SSRI, הגורמות בעיקר להפרעות שינה ועיכול ובעיקר בשבועיים הראשונים.

    1. שלום שוקי,
      להלן קישור המוצף בתופעות לוואי (מספיק חמורות) המאשרות את הכתוב במאמר.
      יש כמובן עוד אמסכתאות אך, לבקשתך אני מניחה שזו תספיק.

      קישור לעמוד
      אשמח לענות לכל שאלה, הכול בטוב,
      אסתר פומרניץ.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.